סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

או תור או בן יונה – תור מצוי – יונת הבית

 

"אי הכי, הכא נמי הא לאו עולת העוף קמייתי? ר"ש סבר לה כר' אלעזר בן עזריה, דתנן, הרי עלי עולה יביא כבש, ר"א בן עזריה אומר: או תור או בני יונה" (תמורה, כ ע"א). 
 

פירוש: הָכִי [אם כך] הוא, שאין המצב החדש של היותו נשיא נחשב להחיל שם חטאת על היחיד מישראל, הָכָא נַמִי [כך גם כן] תאמר במפריש נקיבה לעולתו שאין כאן שם עולה משום עולת העוף הבאה מן הנקיבה, שכן הָא [הרי] סוף סוף לא מצורע עני הוא ולָאו [לא] עוֹלַת הָעוֹף קָמַיְיתֵי [הוא מביא] עתה, ומדוע מודה ר' שמעון בדבר זה שעושה תמורה? ומשיבים: אין המדובר בברייתא בעולה הבאה חובה, אלא בעולת נדבה, ור' שִׁמְעוֹן סָבַר לָהּ [סבור הוא] כְּשיטת ר' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה האומר שכל אדם, ואפילו הוא עשיר, יכול להביא עוף לעולתו. דִּתְנַן [שכן שנינו במשנה]: האומר "הֲרֵי עָלַי עוֹלָה" בלא שפירש מה הוא מתנדב יָבִיא כֶּבֶשׁ זכר לעולתו, שהוא הפחות שבעולות הבהמה. ר' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: יביא עולת העוף, שהוא אוֹ תּוֹר אוֹ בְּנֵי יוֹנָה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: תור מצוי    שם באנגלית: Turtle Dove    שם מדעי: Streptopelia turtur
שם נרדף במקורות: תור, תורין

שם עברי: יונת הבית   שם באנגלית: Domestic pigeon    שם מדעי: Columba livia domestica
שם נרדף במקורות: תסיל


נושא מרכזי: מהו תור ומה היא יונה? במה הם שונים?

 

לריכוז המאמרים שנכתבו על יונת הבית הקש/י כאן.



אנשים רבים אינם מבדילים בין תורים ובין יונים וכוללים את כולם בשם משותף – יונים. על מנת להבהיר את ההבדל ביניהם אקדים מבוא ססטמטי (ססטמטיקה = תורת המיון):
 

מיון סדרת היונאים



 

התור (Streptopelia) והיונה (Columba) הם שמות של סוגים הנכללים במשפחת היוניים (Columbidae). באנגלית נקראות היונים pigeons ואילו התורים doves. המינים הנכללים בסוג תור שונים מבני הסוג יונה בכמה פרטים. הם קטנים יותר ובעלי מבנה גוף דק יותר. כנפיהם קצרות יותר וזנבם ארוך ומדורג. פיסת רגלם (חלק הרגל הנראה מעל האצבעות) חשופה מנוצות ונוצותיהם חסרות ברק מתכתי. משפחת היוניים נכללת בסדרת היונאים (Columbiformes). על פי המיון הישן נכללו בסדרה זו גם משפחת הקטיים והדודיים אך לאחרונה הקטיים הועברו לסדרת החסידאים ואילו הדודיים נחשבים לתת משפחה במשפחת היוניים. אגב, את השורש Columba אנו מוצאים בשם קולומבריום שניתן למערות או מבנים שבקירותיהם חצובות גומחות צפופות שייתכן ושימשו לגידול יונים למאכל (ראה בתמונה). 
 

קולמבריום בבית גוברין      צילם: חי


בארץ חיים באופן יציב שני מינים השייכים לסוג יונה: יונת הסלע ויונת הבית שמוצאה כפי הנראה מיונת הסלע. שני מינים נוספים חורפים בארץ והם יונת עצים ויונת ענק. הסוג תור כולל בארץ שלושה מינים: תור מצוי, תור הצווארון ותור הצוצלת. התור המצוי מקייץ ואילו השנים האחרים יציבים. מין נדיר נוסף הנראה בארץ הוא התור המזרחי.

ניתן לשער שהתור המקראי הוא התור המצוי משום שהצוצלת היא מין גר שחדר ארצה מאוחר יותר. תור הצווארון הגדול מבין התורים בישראל וניכר בסהרון שחור על הצוואר יציב בארץ ולכן לא מתאים לתיאורים התנ"כיים "גם חסידה בשמים ידעה מועדיה ותור וסוס ועגור שמרו את עת בואנה" (ירמיה, ח' 7) או "הגשם חלף הלך לו ... עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו" (שיר השירים ב'). הזיהוי הסביר הוא, אם כן, של התור המצוי המגיע אלינו באביב ובמיוחד לאור כך שבין שאר התורים הנפוצים בארץ רק קולו המטרטר "תור-תור" עשוי לרמוז על מקור השם "תור". מסקנת הגמרא שהקדמת התורים לבני היונה בפסוקים איננה מעידה על חשיבותם "חוסכת" לנו התמודדות עם השאלה מדוע התורים חשובים יותר? סביר יותר להניח שבני היונה עדיפים משום שעיקר הגידול למטרות מאכל היה של יונים (והם נאכלו כגוזלים) ואילו התורים נלכדו, בתקופה המצומצמת שניתן היה למוצאם בארץ, כאשר הם כבר בוגרים. מאידך גיסא ייתכן והתורים הוקדמו בפסוקים משום שהם הוקרבו כבוגרים ואילו היונים הוקרבו כ"בני יונה" (ראה במאמר "תורין שלא הגיע זמנן ובני יונה שעבר זמנן"). 

לאחר סיום כתיבת חלק ביולוגי זה, בהסתמך על הספרות הביולוגית בלבד, הפנה אותי חבר פורום "פורטל הדף היומי" לכך שקדם לנו המלבי"ם (ויקרא, פרק א' עד):

"מן התורים או מן בני היונה, הם שני משפחות נפרדות ממין הזה, כמו שכתוב בחולין (דף סב) תסיל פסול משום תורין וכשר משום בני יונה, דאציפי ותורין של רחבה וכ'. כי יש בין היונה כשבעים משפחות, היונה היא נוחה להכנע לא כן התור הוא חפשי, התור נוסע בחורף כמו שכתוב ותור וסוס ועגור שמרו את עת בואנה (ירמיה ח') וקול התור נשמע בארצנו (שה"ש ב' יב), לא כן היונה, (עמ"ש בפי' ישעיה לח יד) ... וממה שהקדים תמיד תורים לבני יונה מבואר שתור גדולים, ויאמר שיביא תורים גדולים ואף בני יונה שהם קטנים גם כן יכול להביא וממילא ראוי לומר שכמו שבשם בני יונה כיון רק על קטנים, שבזה הוסיף רבותא על תורים, כן בשם תורים כיון רק על גדולים שבזה חדושו פחות מחידוש בני יונה לכן כתוב תמיד קודם וכו'".
 

           
יונת סלעים      צילם: משה חובב
 
 

תור מצוי      צילם: משה חובב
 

     
תור הצווארון      צילם: משה חובב  

תור הצוצלת

 

קטה הודית      צילם: ChriKo

 

הרחבה  

יונת הבית

יונת הבית היא תוצאה של אלפי שנות ביות מיונת הסלעים (Columba livia). קיימים היום מאות זנים שונים ומשונים של יונת הבית. קיימים זנים המשמשים לבשר, למירוצים, ליופי וכו'. קיימים זנים שעברו ברירה חזקה לתחרויות "יופי" עד כדי כך שקשה לזהות אותם כיונים. לזנים רבים אין אפשרות להתקיים בטבע בכוחות עצמם. ליונת הבית תפוצה כלל עולמית, כמו מין המוצא - יונת הסלעים. עיקר תפוצת יונת הסלעים היא באסיה ואמריקה הצפונית אם כי קשה לדעת מהו התחום המדוייק בגלל תהליכי הביות מחד גיסא וחזרה לטבע של זנים מבוייתים מאידך גיסא. היונה יציבה בכל תחום התפוצה שלה. בישראל קשה למצוא יוני סלעים "טהורות" משום שרוב האוכלוסיות הכליאו עם יוני בית. רוב הפרטים של יוני הסלע בישראל נמצאים ממזרח לפרשת המים, לכל אורכה של הארץ. יוני הבית מרוכזות ביישובים, שדות, מתבנים וכל מקום שיכול לספק מזון בשפע.

משפחת היוניים אחידה למדי ועיקר ההבדלים בין המינים הם בגודלם. כולם בעלי גוף מגושם, צוואר קצר וראש עגול וקטן. המקור ארוך מעט בהשוואה לאוכלי זרעים אחרים בעל מבנה עדין. בבסיס המקור יש עור רך בעל מרקם ספוגי – הדונגית שבה נפתחים הנחיריים דמויי הסדק. הרגליים קצרות והאצבעות ארוכות. האצבע האחורית ארוכה ונמצאת בגובה אחד עם שאר האצבעות.

ליונים יש שתי תכונות בלעדיות בהשוואה למיני עופות אחרים: אופן השתייה ויצירת "חלב" בזפק. היונים משתמשות במקורן לשתייה באופן דומה לאופן בו אנו שותים משקה בעזרת "קשית". הן יונקות את המים על ידי טבילת מקורן עד הנחיריים ושותות בלגימה אחת את כל הכמות הדרושה. בעופות אחרים השתייה מתבצעת על ידי טבילת המקור במים, הרמת הראש והזרמת המים מהמקור לגרון.

"חלב" היונים נוצר בזפק וצורתו כגושי גבינה קטנים. מקורו בתאים מתים, שמוצאם בתאי החיפוי הפנימי של הזפק המתפרקים לנוזל סמיך ומזין. נוזל זה מורכב בעיקר ממים והוא עשיר באבות המזון: חלבונים ושומנים. הוא נוצר בשני הזוויגים לקראת בקיעת הגוזלים בהשפעת ההורמון פרולקטין (הורמון זה אחראי להפרשת החלב ביונקים). זכר היונה יוצא דופן מבין כל שאר בעלי החוליות בכך שהוא מייצר "חלב" ומשתתף בהזנת צאצאיו. לאחר הבקיעה מאכילים שני ההורים את הגוזלים ב"חלב" בלבד. מסיבה זו מטילות היונים שתי ביצים וכל הורה מאכיל את אחד מהגוזלים. כדי לאכול על הגוזלים להחדיר את מקורם ללוע הורים. מסיבה זו התפתחות הנוצות בקדמת ראש הגוזלים ובלחייהם מאוחרת. במהלך התפתחות הגוזלים הולכת וגדלה הכמות היחסית של הזרעים בתערובת שההורים מאכילים על חשבון ה"חלב". החל מגיל 28 יום היונים ניזונות בעיקר מזרעים. המזון המיוחד של גוזלי היונים מקשה על גידולם במדגרות כפי שמקובל לגבי תרנגולות. ליונים קיבת שרירים מפותחת (קורקבן), והן בולעות אבנים המסייעות בטחינת הזרעים בקיבה. מנגנון טחינה זה מהווה תחליף לשיניים הקיימות ביונקים. מקור העופות חסר שיניים ולכן הטחינה מתבצעת רק לאחר בליעת הזרעים. סוג המזון מכתיב ליונים צורך להגיע למקורות מים לעיתים קרובות יחסית. בניגוד לעשב ועלים המכילים מים הרי שבזרעים כמות מים מעטה בלבד.

היונים מונוגמיות ומחליפות בן זוג רק כאשר אחד מבני הזוג מת. מסיבה זו מהוות היונים סמל לחיים זוגיים מוצלחים. בדברי הגמרא: "אמר רבי יוחנן אילמלא לא ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול וגזל מנמלה ועריות מיונה" (עירובין ק' ע"ב). תכונה זו מאפיינת את יוני הסלע אך לא את יוני הבית. יונת הסלעים חברותית, הן בעת הקינון והן בשאר ימות השנה ולכן קל היה לבייתה לצורך גידול בשובכים. בית הגידול של יונת הסלעים הוא נופי מצוקים ולכן יונת הבית לא התקשתה למצוא בעיר תחליפים דומים כמו בתים.

ליונים יכולת מעולה לחזור לשובך ממנו יצאו בגלל נאמנותן ויכולת הניווט המעולה שלהן. תכונה זו הביאה לשימוש ביונים למטרות תקשורת כיוני דאר כבר לפני אלפי שנים. יוני הדואר מסוגלות להעביר ידיעות למרחק של 1000 ק"מ במהירות ממוצעת של 70-60 קמ"ש. נושא ניווט היונים נחקר ונסקר באלפי פירסומים מדעיים. נמצא שיונים משתמשות בחושים שונים ובזיכרון מעולה למצוא את דרכן. הן משתמשות בחוש הראייה (הכרת פני השטח וניווט על פי השמש), חוש הריח ואף תחושה של קווי הכח המגנטיים של כדור הארץ. מחקרים חדשים מלמדים שאיבר חוש זה ממוקם בבסיס המקור.

בנוסף לערכה של היונה בחיי האדם כמקור מזון, אמצעי תקשורת ושעשוע יש לה גם תפקיד שלילי כמעבירת מחלות. רוב המחלות מועברות על ידי הלשלשת. היונים נגועות בטפילים שונים והן עלולות להעביר אותם לאדם.
 

התור המצוי

התור המצוי קטן ועדין יותר בהשוואה למיני התורים האחרים וניכר על ידי צבעו החום יותר ופסי הצבע הלבנים והשחורים בכתם של צידי צווארו. את העין מושכים בעיקר צורת וצבע זנבו הנראים בשעת תעופה. לזנב צורת יתד בעל מרכז שחור ושוליים וקצוות לבנים. התור המצוי הוא עוף של שטחים פתוחים ולא של חורשים צפופים. הוא ניזון בעיקר על הקרקע. בניגוד לצוצלת שקיניה נבנים בסביבת האדם וגלויים הרי שהתור המצוי מקנן במקומות נסתרים ומרוחקים מהאדם כנראה כתגובה לציד שנערך במין זה. התור המצוי הוא מין נודד בעל תפוצה פאלארקטית (פלארקטית = האיזור הכולל את אסיה ואת אירופה) דרומית הכוללת את תורכיה וצפון אפריקה והוא חורף בדרום אפריקה. הרשויות לשמירת טבע באירופה מדווחות על ירידה של כ- 62% בגודל האוכלוסיות בעת האחרונה. הסיבות לכך הן אולי ירידה בכמות המזון בגלל שיטות עיבוד חקלאי חדשות שגרמו להפחתה בתפוצת הזרעים והניצנים של עשבי הבר שמהם התורים ניזונו בעבר. גורם נוסף הוא ציד בעיקר בארצות הים התיכון. חוקרים ישראלים טוענים שהגורם לירידה הוא דחיקת התור המצוי על ידי הצוצלת שהרחיבה מאד את תחום תפוצתה ואת גודל אוכלוסיותיה בארץ. ייתכן שהתצפיות בכך שהצוצלת מרחיבה את תחום תפוצתה על חשבון התור המצוי אינן מעידות על דחיקה אלא על חדירה לשטחים המתפנים בגלל הירידה במספר התורים בעקבות הגורמים שציינתי.


מקורות עיקריים:

מנחם דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 137-138).
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 6 (עמ' 267-271).



לעיון נוסף:

הערות בנושא זה בפורום "פורטל הדף היומי" כאן

מתוך "ויקיפדיה": צוצלת, תור מצוי, תור הצווארון.  

 

 

 

 

  • א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]


     
  •  

     

     

     

     

     

     

     

  • ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAILלמחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
  •  

     

     

     


    כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

    הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

    תגובות

    הוספת תגובה

    (לא יפורסם באתר)
    * (לצורך זיהוי אנושי)
    תכנות: entry
    © כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר