טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

שלופפי והוו תמרי – תמר מצוי

"וכולם אין נוטלין בשבח. לאיתויי שבחא דממילא, חפורה והוו שובלי, שלפופי והוו תמרי. ולא בראוי כבמוחזק. לאיתויי נכסי דאבי אבא" (בכורות, נב ע"א).

פירוש: וכולם אין נוטלין בשבח. ומבארים שהלכה זו חוזרת ונשנית לְאִיתוּיֵי שְׁבָחָא דְּמִמֵּילָא [להביא שבח שבא מעצמו], לאחר מות האב או הבעל, כגון שהיתה חֲפוּרָה וְהָווּ שׁוּבְלֵי [שחת, תבואה לא בשלה, בזמן שמת האב, ונעשתה שיבולים], או שַׁלְפּוּפֵי וְהָווּ תַּמְרֵי [פרחי הדקל ונעשו תמרים], לומר שלמרות שהנכסים השביחו מעצמם ושאר האחים לא טרחו בדבר אין גובים מהשבח. ומה ששנינו שוב: וְכולם לֹא נוטלים בָּרָאוּי כְּבַמּוּחְזָק, בא לְאִיתוּיֵי נִכְסֵי דַּאֲבִי אַבָּא [להביא נכסים של אבי האב] כשמת האב קודם לאביו, לומר שהבכור אינו נוטל בהם פי שנים (וכן האשה אינה נוטלת בכתובתה, והבנות במזונותיהן, והיבם), למרות שנכסים אלו עתידים בודאות ליפול לידי הבנים, מפני שגם נכסים אלו נחשבים "ראוי", ולא מוחזק (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 

שם עברי: תמר מצוי   שם באנגלית: Date Palm   שם מדעי: Phoenix dactylifera


נושא מרכזי לעיון: מהם השלפופי?

לריכוז המאמרים שנכתבו על התמר המצוי הקש/י כאן.

אחת מהצורות של שבח הבא מאליו היא "שלפופי והוו תמרי" כלומר תפרחת דקל ("שלפופי") שהפכה מאליה לפירות. מפרש כאן רש"י: "או שלפופי והוו תמרי - סמדר ועכשיו נעשו תמרים גדולים וקמ"ל דאפילו בהאי שבחא לא שקיל בכור אלא כאחד מן האחין וכו'". רש"י משווה בין שלב השלפופי ובין הסמדר ובעזרתו נוכל לבחון מהם השלפופי. הסמדר הוא שמם של ניצני הענבים מיד לאחר נשירת הפרחים וכפי שאנו מוצאים בשיר השירים (ב י"ג): "הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ קוּמִי לכי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָך". מפרש רש"י: "והגפנים סמדר - כשנופל הפרח והענבים מובדלים זה מזה ונכרים כל ענבה לעצמה קרויה סמדר וכו'". נראה אם כן שלדעת רש"י השלפופי הם ניצני הפירות מיד לאחר נשירת הפרחים. שלפופי מופיעים בהקשר דומה גם בבבא בתרא (קכד ע"א). מפרש שם הרשב"ם: "דקלים שהפריחו פירות ונעשו אחרי כן תמרים". ראוי לציין את הביטוי בדברי הרשב"ם: "שהפריחו פירות". לכאורה יש כאן סתירה משום שהפריחו הם פרחים ולא פירות. אולי הכוונה לכך שהפריחה הנקבית הכוללת שחלות היא אכן דמויית פירות קטנים. לאחר ההאבקה השחלות והזרעים שבתוכן מתפתחים ומתקבלים התמרים. רבינו גרשום מפרש: "שהניח להן אביהן תמרים מפריחין במקצתן ונעשים גדולים". ב"תלמוד המבואר" (בבכורות) מובאות שתי הצעות למקור המילה שלופפי. יש הסוברים שהמקור הוא בשורש "שלף" במובן של צמח או פרח כבפסוק "יִהְיוּ כַּחֲצִיר גַּגּוֹת שֶׁקַּדְמַת שָׁלַף יָבֵשׁ" (תהלים, קכט ו'). הצעה זו אינה הולמת את משמעות הפסוק ואכן לפי כל מפרשי תהילים "שלף" הוא במשמעות של שליפה – הוצאה – עקירה. הצעה אחרת למקור השם שלפופי היא השורש "שלפ" כלומר הקדים בדומה למילה בערבית.
 

פריחה נקבית של התמר

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.