|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
תניא: אחרים אומרים, לא יפחות מכליה עורב - עורב
|
.jpg) |
.jpg) |
|
| תמונה 1. עורב אפור |
תמונה 2. דגם בית המקדש השני שהוכן על ידי מיכאל אוסניס צילם: Daniel Ventura |
הצעה זו פותרת רבים מהקשיים הקיימים בשיטות האחרות. על פי שיטה זו ניתן להבין את כמות הברזל המינימלית שקבע רב יוסף: "אמה על אמה". אם המדובר הוא ביתדות לא מובן מדוע נקבע מדד שטח ולא אורך. ייתכן וממשטח ברזל מרובע בגודל אמה על אמה ניתן על ידי חיתוך בודד לאורך האלכסון לקבל שני משולשים. רש"י התקשה גם הוא בשאלה זו ולכן הציע שמדובר בלוחות שהונחו על הגג עצמו. על פי פירוש זה עדיין תמוה מדוע נקבע הצורך בברזל בשטח אמה על אמה, שהוא שיעור גדול למדי, הרי די בכמות הראויה להכין מסמר שהרי גם הוא ראוי לשימוש כחלק מהלוח המונח על הגג. "מעקה המשולשים" יעיל מאד למנוע נחיתת עורבים (וציפורי שיר אחרות) משום שהעורבים אינם יכולים לעמוד עליו ואילו נחיתה מאחוריו תסתיר להם את שדה הראיה דבר שיהפוך את העמידה במקום למיותרת. לעורבים כמו לשאר ציפורי השיר יש מנגנון לפיתה "אוטומטי" המאפשר להם לעמוד על ענפים, כבלים וכד' ללא השקעת אנרגיה ואפילו תוך כדי שינה. כאשר הצפור כורעת גיד אכילס נמשך על ידי משקל גופה וגורם לסגירת האצבעות סביב הענף (על מנגנון זה ראה ב"הרחבה"). לפיתת הענף מתבצעת על ידי 4 אצבעות כאשר 3 הקדמיות נסגרות בתנועה אחורה ואילו האצבע האחורית נסגרת בתנועה קדימה מול שאר האצבעות. הלפיתה אפשרית רק סביב מוט או גליל בקוטר צר (לא צר מדי) אך לא סביב עצם בעל קצה מחודד. מסיבה זו העורבים אינם יכולים לעמוד על קצוות "מעקה המשולשים" אך גם אינם יכולים לעמוד על אלכסוני המעקה משום שבעמידה בשפוע מופעל עליהם כוח המשיכה המנתק אותם ממקומם.
הרחבה
מהו כליה עורב על פי המפרשים?
על מבנה ה"כליה עורב" אנו מוצאים כמה פירושים ברש"י. בסוגייתנו הוא מפרש: "כליה עורב - מסמרות חדין תוחבין בראש גג ההיכל לכלות העורבין שלא ישבו עליו". בערכין (ו ע"א) נכתב: "אמר רב יוסף: כגון אמה כליא עורב". מפרש רש"י שם: "אמה כליא עורב - להכי נקט אמה דאמרינן בפרק בתרא דמנחות (דף קז) הרי עלי ברזל לא יפחות מאמה על אמה לכליא עורב שהיו מביאין טבלאות של ברזל אמה על אמה ובהן מסמרות גבוהין אמה קבועין ומחפין בהן ראש הגג של היכל לגרש את העורבים שלא ישכנו שם. כליא לשון שמגרש את העורבין ... לשון אחר: כליא עורב, מונע העורבים כמו (תהלים מ) לא תכלא רחמיך" (באופן זה מפרש רש"י גם בשבת, צ ע"א. רבינו גרשום מפרש באופן דומה אך איננו מתייחס לגובה המסמרים). ה"תפארת ישראל" (מידות, פ"ד מ"ו) מפרש אף הוא באופן דומה אלא שמוסיף פרט שלא קיים בדברי רבינו גרשום ורש"י. לדבריו לא רק הגג היה מכוסה בלוחות ממוסמרים אלא נוסף גם מעקה מסביב לבנין העשוי מלוחות דומים. המסמרים הקבועים בלוחות היו באורך אמה.
במועד קטן (ט ע"א) פירש רש"י בדרך שלישית: "אמה כליא עורב - הגג כלה ומקצר למעלה עד כאמה, ומחפין אותו שם בברזל ובמסמרים כדי שלא ישבו העורבים עליו, זהו לא חשיב כבנין". בתוספות במנחות מובאים פירושי רש"י ופירוש נוסף של הערוך: כליה עורב - פירש בקונטרס מסמרות חדין תוחבין בראש גג ההיכל לכלות העורבים שלא ישבו עליו, ובמקום אחר פירש כמין טבלא חדה זקופה על צידה וחדודה לחתוך כמו סכין. ובערוך ערך "כל" פירש שעשו צורה להבריח בה העופות מגג ההיכל כדרך שעושין עכשיו שומרי זרעים וקראו אותה כליה עורב וכו'". "תפארת ישראל (בועז)" מקשה על פירוש רש"י מדוע היה צורך גם בלוח הברזל (אמה על אמה) וגם במסמרים הרי ניתן היה לקבוע את המסמרים בגג עצמו. על הפירוש שמדובר בגג משופע הוא מקשה שהרי קיים תאור שבעלי מלאכה טיפסו על ידי קלונסאות ארז כלומר היתה אפשרות לעמוד על הגג ואת אפשרות זו מסוגלים לנצל גם העורבים.
הרמב"ם בפירוש המשניות (מדות, פ"ד מ"ו) מפרש: "וכולה עורב, פירושו משמיד העורבים, והוא שהיה מקיף את כל ההיכל על גבי המעקה מארבע הרוחות פח של ברזל גבוה אמה חד כמו הסיף כדי שלא ירד עוף על ההיכל לפי שנחתכים רגליו באותו הסיף, ולפיכך נקרא כולה עורב, ואף על פי שאין זה צריך ציור הריני מציירו /במקור יש שרטוט/ וזו צורת מה שהזכיר בהלכה זו מגובה ההיכל". בהלכות בית הבחירה (פ"ד הלכה ג') הרמב"ם איננו מזכיר את אפשרות חיתוך רגלי העופות אלא רק את עצם מניעת נחיתתם: "... וגובה המעקה שלש אמות וטס של ברזל כמו סייף גובהו אמה על גבי המעקה סביב, כדי שלא ינוחו עליו העופות, והוא הנקרא כלה עורב". רע"ב במשנה במידות מפרש כדעת הרמב"ם: "כלה עורב - טס של ברזל חד כמין סייף וגבהו אמה היה מונח על גבי המעקה, כדי שלא ינוחו העופות עליו, לפיכך נקרא כלה עורב שמכלה העורבים משם".
"מלאכת שלמה" ו"תפארת ישראל (בועז)" מקשים על הרמב"ם שאלות רבות שכולן מיושבות על פי ההצעה שהעלתי לעיל. "תפארת ישראל" שואל מה התועלת במעקה החד הרי הוא איננו מגן על כל שטחו של הגג הקדוש אף יותר מהמעקה? מדוע יש צורך במעקה בגובה אמה הרי די במעקה צר בעל שוליים חדים כדי למנוע עמידת צפורים? כיצד שולים חדים מונעים מצפורים לעמוד ובמיוחד כאשר במשך הזמן "יחלוד חידודו" כלומר הוא ישחק ולא יהיה חד? בעל "מלאכת שלמה" (שם) מקשה כיצד חוד יכול למנוע את עמידת העורבים הרי הם קלי משקל? התשובה לכל שאלות אלו נעוצה בהבנת מנגנון נעילת אצבעות העופות ותפקיד עמדת התצפית עבור העורבים.
מנגנון נעילת האצבעות בצפורי השיר
לציפורים יש מערכת שלד הכוללת כמה התאמות לאורח חיים של תעופה. תעופה דורשת באופן מיוחד התאמות ההופכות את עצמות הציפור קלות וחזקות. עצמות רבות מאוחות זו לזו ויוצרות עצם אחת חזקה באופן יחסי. חלק מהעצמות חלולות ולרובן יש סמוכות פנימיות לחיזוק. לעופות מעופפים יש קרין הבולט מעצם החזה שאליו מתחברים שרירי התעופה. לצפורים יש מנגנון המאפשר להן לעמוד על ענפים או חוטי חשמל וטלפון ללא השקעת אנרגיה. בעזרת מנגנון זה צפורים אינן מועדות ונופלות מהענפים עליהם הן נחות או ישנות. מנגנון זה קיים בצפורי שיר משום שהן התפתחו בהתאמה לבית גידולן הראשוני שהיה סבך עצים שדרש יכולת תנועה ומנוחה על ענפים.
על מנת שנוכל להבין היטב את מבנה רגל הצפור נערוך השוואה בין מבנה שלד הרגל שלנו ושל הצפור. השוואה זו גם תסייע לשרש את הטעות הנפוצה שאופן כיפוף הרגל של הצפור שונה מזה של האדם. אמנם קיימים הבדלי אורך בין עצמות הצפור והאדם אך הן דומות באופן הכיפוף. הטעות נובעת מכך שאנו מתייחסים באופן שגוי לקרסול הצפור כאילו הוא הברך שלה.
.jpg) |
 |
|
|
תמונה 3.השוואת רגל עוף לרגל אדם איירה יעלי זיו על פי יהודה פלד |
תמונה 4. חלקי רגל העוף |
בשרטוט של שלד רגל הצפור (תמונה 3) ניתן לראות את האצבעות ומעליהן עצם ארוכה שהיא למעשה הקרסול (שרשכף). השוקה והשוקית המרכיבות את השוק (העצם התחתונה ברגלינו) חבויות תחת נוצות הצפור יחד עם הקולית (עצם הירך) כך שבשעה שלבני אדם יש שתי עצמות ארוכות המובילות מהמותן לכף הרגל הרי שלצפורים יש שלוש.
מבנה נוסף שעלינו להכיר הוא גיד אכילס הנמצא ברגלינו. גיד זה נמשך משריר השוק בחלק האחורי של הרגל לעקב. גיד זה מאפשר להניע את כף הרגל למעלה ולמטה. בצפורים גיד אכילס עובר מעל הקרסול אל מאחורי כף הרגל ולאחר מכן לאורך תחתיתן של האצבעות (תמונה 5). כאשר צפור נוחתת על ענף הקרסול מתכופף וגיד אכילס נמתח. כאשר הוא נמתח הוא מושך את האצבעות ונועל אותן סביב הענף באופן אוטומטי. אין צורך בהפעלת שרירים על מנת להאחז על הענף. כאשר הצפור ממריאה הרגל מתיישרת, הגיד מתרפה והאצבעות משחררות את אחיזתן בענף (תמונה 5).
מעניין להשוות את הכליא עורב למתקן הנמצא בשימוש גם בימינו. בביקור במלון "קיסר" בטבריה הבחנתי במתקן מוזר שהיה מחובר לאדן החלון מבחוץ. אמנם לא ביררתי אצל עובדי המלון אך עלתה בראשי המחשבה שאולי מדובר בשיטה להרחיק עופות שנהגו להתקבץ במקום ולגרום לליכלוך (תמונה6).
 |
 |
|
|
תמונה 5. מנגנון נעילת הרגל על ענף איור: יעלי זיו על פי יהודה פלד |
תמונה 6. "כליא עורב" מודרני |
השרטוטים באדיבות שלומית ליפשיץ "המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית".
לעיון נוסף:
עורב אפור מתוך "האתר לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית".
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.