טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
דג טמא משריץ דג טהור מטיל ביצים – סימני דגים טהורים
"טעמא דחזיניה דבלע, הא לא חזיניה דבלע אמרי אשרוצי אשריץ, מנלן דתניא: דג טמא משריץ, דג טהור מטיל ביצים אי הכי כי חזינא דבלע אמרינן האי איעכלא, והאי אשרוצי אשריץ! אמר רב ששת: כגון שמצאו דרך הריעי, רב פפא אמר: כגון שמצאו דרך בית הבליעה, רב נחמן אמר: כגון שמצאו שלם, רב אשי אמר: רוב דגים במינן משריצין, וכמי שבלע לפנינו דמי" (בכורות, ז ע"ב).
פירוש: ומדייקים בלשון המשנה "דג טמא שבלע דג טהור": טעמא דחזיניה דבלע [הטעם, דווקא משום שראינו אותו, את הטמא, שהוא בולע] את הדג הטהור, מותר הטהור באכילה. הא לא חזיניה דבלע [אבל אם לא ראינו אותו שהוא בולע] אמרי: אשרוצי אשריץ [אומרים אנו: שמא הדג הטמא השריץ אותו] במעיו, והוא אסור. מנלן [מנין לנו] חשש זה? דתניא [ששנויה ברייתא]: דג טמא משריץ את ולדותיו, דג טהור מטיל ביצים ומהם יוצאים הולדות. ומקשים: אי הכי, כי חזינא דבלע אמרינן [אם כך, גם כאשר רואים אנו אותו שהוא בולע דג טהור, צריכים אנו לומר]: האי איעכלא, והאי אשרוצי אשריץ [זה שבלע התעכל, ואת זה שמצאנו במעיו השריץ, וייאסר]! (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
נושא מרכזי: א. הטלת ביצים כסימן טהרה בדגים. ב. מהו משריץ מבפנים?
לשאר סימני טהרה בדגים ראה "והאי דג טמא כיון דלית ליה חוט השדרה" (עבודה זרה, לט ע"א). לקריאה הקש/י כאן.
לנושאים נוספים העוסקים בדגים - הקש/י כאן.
אופן הטלת הביצים המסמן את טהרת הדג נידון בגמרא בעבודה זרה (מ ע"א): : "אמר רב ברונא אמר רב: קירבי דגים ועוברן אין נקחין אלא מן המומחה. רמי ליה עולא לרבי דוסתאי דמן בירי, מדקאמר רב: קירבי דגים ועוברן אין נקחין אלא מן המומחה, מכלל דדג טמא אית ליה עובר, ורמינהי: דג טמא משריץ, דג טהור מטיל ביצים? סמי מכאן עוברן. א"ל רבי זירא: לא תיסמי, תרוייהו מטילי ביצים נינהו, אלא זה משריץ מבחוץ וזה משריץ מבפנים"(1) (עבודה זרה, מ ע"א). מפרש רש"י: "עוברן - ביצים שלהן. משריץ - דג עצמו במעי אמו. זה משריץ מבחוץ - דג טהור לאחר שהוטלה ביצתו משרצת ועומדת מאליה בחול אבל דג טמא משריץ מבפנים במעי האם לאחר שנגמרין ביציו במעיו".
ההבחנה של רבי זירא בין דגים מטילי ביצים הטהורים לבין דגים משריצים הטמאים מקבילה ברוב רובם של מיני הדגים להבחנה בין בעלי קשקשים וחסרי קשקשים. שני מאפיינים אלו מבדילים בדרך כלל בין שתי מחלקות דגים. רוב הדגים שייכים למחלקת דגי הגרם כלומר דגים בעלי שלד המורכב מעצם, עורם מכוסה קשקשים אופייניים והם מתרבים על ידי הטלת ביצים (תמונות 1-2). הדגים הטהורים נכללים במחלקה זו. המחלקה השנייה היא מחלקת דגי הסחוס בעלי שלד סחוסי ללא גרם (עצם). עור דגי הסחוס עבה ומשובץ בקשקשים קטנים קשים עשויים אמאיל שלא ניתן לנתקם בקלות ומסיבה זו הם נחשבים דגים טמאים. מהעת העתיקה ובמידה מצומצמת עד ימינו משתמשים בעורם לצורך החלקת מוצרי עץ. ראו במאמר "המטה והעריסה משישופם בעור הדג"). המינים השייכים למחלקה זו מתרבים בדרך כלל על ידי השרצה כלומר הצעירים בוקעים מהביצים בתוך גוף הנקבה ויוצאים ל"אוויר העולם" כשהם כבר בעלי כושר תנועה (תמונה 4). בלשונו של רבי זירא: "זה משריץ מבחוץ וזה משריץ מבפנים".
כדוגמה ל"דג" המשריץ בפנים אתאר את התרבות הכריש עמלץ לבן (תמונות 3-4). בשונה מרוב הדגים המטילים ביצים במים והזכר מפרה אותן מחוץ לגוף, אצל העמלצים ההפריה היא פנימית. לזכרים יש איברי מין זוגיים הנקראים קלאספרים (Claspers), הממוקמים בסמוך לסנפירי הגחון. בזמן ההזדווגות, הזכר מחזיק את הנקבה (לרוב על ידי נשיכה עדינה אך חזקה בסנפיר החזה שלה) ומחדיר קלאספר אחד לפתח המין של הנקבה כדי להעביר את הזרע. העמלצים אינם מטילים ביצים במים ואינם יולדים בעזרת שליה כמו יונקים, אלא משתמשים בשיטה המשלבת בין השניים: הביצים המופרות מתפתחות ובוקעות בתוך רחם הנקבה. העוברים אינם מחוברים לנקבה בחבל טבור, אלא ניזונים בהתחלה משק חלמון המחובר אליהם. לאחר שהעוברים מסיימים את שק החלמון שלהם, הנקבה ממשיכה לייצר ולהפריש לרחם ביצים בלתי מופרות שמהן העוברים הקיימים ברחם ניזונים (אוֹאוֹפָגִיָה (Oophagy) = אכילת ביצים).
ההריון ממושך מאוד ומוערך בין 12 ל-18 חודשים (ואף יותר בחלק מהמינים). הנקבה יולדת צאצאים חיים (בדרך כלל בין 2 ל-14 כרישונים בכל הריון, תלוי בגודל הנקבה. הנקבות יולדות בדרך כלל במים רדודים, חמים ומוגנים, שבהם יש שפע של מזון ומעט טורפים. הכרישונים נולדים באורך של כ-1.2 עד 1.5 מטרים ובעלי שיניים חדות. מהרגע הראשון לצאתם לאוויר העולם (או למים), הם עצמאיים לחלוטין. האם אינה מטפלת בהם כלל, והם נאלצים לצוד בעצמם מיידית. בשל קצב הרבייה האיטי שלהם – בגרות מינית מאוחרת (גיל 15–26 שנה), תקופת הריון ארוכה ומספר צאצאים מועט בכל לידה אוכלוסיות העמלצים מתאוששות לאט מאוד מדיג יתר ומפגיעה סביבתית.
בדרך כלל ההבחנה בין שתי הקבוצות (מטילי ביצים ומשריצים) תקפה אך קיימים מעט יוצאים מן הכלל. במחלקת דגי הגרם קיימים כמה מינים המתרבים על ידי השרצה כמו גמבוזיה, גופי, סייפן ומולי ממשפחת הגמבוזיים. כאמור לעיל קיומם של מינים אלו אינו מהווה סתירה לכלל שטבעו חכמים משום שהתפוצה הטבעית של אבות המוצא של מינים אלו היה בדרום ארה"ב ומרכזה ולא היו מוכרים באזורנו. יתר על כן, מינים אלו אינם דגי מאכל ולא הייתה חשיבות לקביעת מעמדם. מאידך גיסא אנו מוצאים מטילי ביצים טמאים. למשל כשרות הקוויאר השחור המפורסם העשוי מביצי אחד ממיני החדקן נתונה לפולמוס נרחב כבר מאות שנים לאור כך שקשקשי הדג מתקלפים בקושי.
(1) פירוש: אָמַר רַב בְּרוּנָא אָמַר רַב: קִירְבֵי (מעי) דָגִים וְעוּבָּרָן (ביצים של דגים) אֵין נִקָּחִין אֶלָּא מִן הַמּוּמְחֶה מי שידוע בו שהוא מוכר רק דגים טהורים. ובענין זה רָמֵי לֵיהּ [השליך לו, הראה לו סתירה] עוּלָּא לר' דּוֹסְתַּאי מִן המקום בִּירִי: מִדְּקָאָמַר [ממה שאמר] רַב: קִירְבֵי דָגִים וְעוּבָּרָן אֵין נִקָּחִין אֶלָּא מִן הַמּוּמְחֶה, מִכְּלָל הדברים אתה למד שדָּג טָמֵא אִית לֵיהּ [יש לו] עוּבָּר, וּרְמִינְהִי [והשלך, הקשה על כך] ממה ששנינו בברייתא: דָּג טָמֵא מַשְׁרִיץ כלומר, הוא מוליד ולדות חיים, ודָּג טָהוֹר מַטִּיל בֵּיצִים! ענה לו: סְמֵי [מחק] מִכָּאן עוּבָּרָן. אָמַר לֵיהּ [לו] ר' זֵירָא: לָא תִּיסְמֵי [אל תמחק], תַּרְוַיְיהוּ [שניהם], גם הטהורים וגם הטמאים, מְטִילֵי בֵיצִים נִינְהוּ [הם], אֶלָּא זֶה הדג הטהור מַשְׁרִיץ מִבַּחוּץ שמטיל ביצים ומהן בוקעים דגים, וְזֶה הדג הטמא מַשְׁרִיץ מִבִּפְנִים, הוולדות בוקעים מן הביצים בתוך גוף הדגה.
מקורות עיקריים:
אנציקלופדיה תלמודית כרך ז, דגים.
י. מ. לוינגר, 'מאור לכשרות', חלק ז' פרק - דגים,
א. סעיד, תורה ומדע – סימני טהרה בדגים.
לעיון נוסף:
מדריך לזיהוי ביצי דגים.
Varadharajan, S. et al, 'Taxonomy and Identification of Finfish Eggs from 'Muthupettai, South East Coast of India.
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.