הרב יחזקאל הלוי מאשקאוויטש (יומא טבא, שער ראשון, עמוד כג): מי שהחסיר קטע וכו' מלימוד מסכת גמרא נחשב הדבר כסיום כל המסכת, הואיל והשלים את רוב הסוגיות נחשב לו כסיום מסכת.
תשובת הראל שפירא: להלכה, מובא בפוסקים (פסקי שמועות מגדולי הפוסקים הלכות פורים סימן תר"צ, ילקוט יוסף ח"ב תרצ/יט ועוד), שספרדי השומע קריאת מגילה במבטא אשכנזי וכן להפך, יוצא ידי חובה, ולכן אין בעיה הלכתית אם תשמע את קריאת המגילה בנוסח אחר. לכן נראה, שיש לבחון את ההתלבטות שלך במישור אחר: מצד אחד קיימת חשיבות גדולה על שמירת מסגרת הלימוד הקבועה, תמידים כסדרם. אך מצד שני קיימת חשיבות על שמירת מסורת הקריאה הנהוגה במשפחתך מדורי דורות. במידה ולא תוכל להשלים כראוי את לימוד הדף היומי, אם לא תשתתף בלימוד המשותף הקבוע, נראה שהכף נוטה בבירור לכך שרצוי ללמוד את הדף היומי בשיעור הקבוע, ולאחר מכן לשמוע את קריאת המגילה בנוסח אחר, וכמובן שלא על מקרה זה נאמר ש"מבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה" (מגילה ג ע"א). אך במידה ותוכל להשלים את הדף היומי באופן פרטי בהמשך היום, וללא פגיעה באיכות וברמת הלימוד, אכן נראה יותר שישנה חשיבות להתפלל ולשמוע את קריאת המגילה באופן בו אתה רגיל. אמנם, שיקול נוסף שיש לקחת בחשבון הוא בנוגע להשפעה על יתר חברי השיעור. אם היעדרותך משיעור הדף היומי תפגע באווירת הלימוד של יתר החברים, נראה שכדאי שלא תיעדר מהשיעור הקבוע. "ליהודים היתה אורה ושמחה... אורה זו תורה" (מגילה טז ע"ב) – כן תהיה לנו, חג פורים שמח!
תשובת הראל שפירא: שלום רב, מקובל לשמור קטע קצר מסוף המסכת עבור לימוד קטע זה בזמן עריכת ה"סיום". בזמן ה"סיום" יש לקרוא וללמוד את קטע הגמרא הנ"ל ולהסביר אותו למשתתפים ב"סיום". לאחר מכן, אומרים את נוסח "הדרן עלך" ו"יהי רצון" כמופיע בדפוסי הגמרא בסיומי המסכתות, ולאחר מכן, אם יש מניין, אומרים את "הקדיש הגדול". לאחר מכן, נוהגים להתחיל ללמוד את הקטע הראשון מהמסכת הבאה שאותה עומדים להתחיל ללמוד, כפי שנוהגים בשמחת תורה, שכאשר מסיימים את חומש דברים מתחילים מיד לקרוא את חומש בראשית. היש"ש (סוף פרק שביעי במסכת ב"ק) כתב שהטעם לכך הוא "כדי שלא ליתן פתחון פה לשטן לקטרג, לומר שכבר סיימו התורה, ומבטלין ח"ו מהתורה - לכן מתחילין מיד וחוזרין לעסוק בתורה, לקרות מבראשית". ובאשכול (הלכות סדר פרשיות והפטרות לכל שוי"ט ולתעניות) מובא שהטעם לכך הוא "להודיע שחביבה תורה לנו כדבר חדש ולא כדיוטגמא ישנה שאין אדם סופנה, אלא כחדשה שהכל רצין לקראתה". טעם נוסף מובא בספר המנהיג (הלכות סוכה, עמ' תי"ד) שהוא "לפי שהיום יום שמחה... אנו רוצים להשלים ולהתחיל ולהיות שכינה שורה עלינו, כי אין השכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות אלא מתוך דבר שמחה". יהי רצון שתזכה ללמוד ולסיים מסכתות נוספות. בהצלחה!
תשובת הראל שפירא: מדוע לא? לכאורה, ברגע שסיימת ללמוד מסכת שלמה, בהתמדה ובעקביות, הרי שנחשב הדבר ל"סיום" לכל דבר ועניין. כל אחד לומד לפי דרגתו ומצבו. יש מי שמעדיף ומצליח ללמוד גמרא בעיון עם ראשונים ואחרונים, ויש מי שמצליח ללמוד גמרא עם רש"י, ויש מי שמצליח ללמוד גמרא עם פירוש עזר כדוגמת שוטנשטיין. אך המשותף לכולם הוא, שהשקיעו ולמדו דף אחר דף עד שסיימו את המסכת כולה. ובעז"ה, יהי רצון, שתזכה להתחיל מסכתות וספרים אחרים ולסיימם.
פורום פורטל הדף היומי
תשובת הרב משה פריד (שו"ת וישמע משה, חלק ד, יורה דעה, סימן קכט, עמ' ריב): הגאון הגדול רבי חיים קניבסקי שליט"א אמר שאין זה אלא סדר לימוד אחד גדול שהוא חוזר ושונה בו את תלמודו, ואינו עושה אלא סיום אחד בלבד. וכן הורה הגאון רבי משה שאול קליין שליט"א. ואילו הגאון הגדול רבי נסים קרליץ שליט"א אמר שאם הוא לומד בכל פעם עם חברותא אחר חשיב שפיר ג' סדרי לימוד נפרדים ועושה ג' סיומי מסכת, אבל אם הוא לומד לבדו ג' פעמים עושה סיום אחד. והסכים עמו הגאון רבי חיים מאיר וואזנר שליט"א. והגאון רבי יעקב מאיר שטרן שליט"א אמר, שאם הוא מוסר ג' שיעורים ביום, מכיון שבכל שיעור יש הרבצת תורה בפני עצמו נחשב כל שיעור לסדר לימוד נפרד ועושים עבורו סיום מסכת. אבל אם הוא מוסר שיעור אחד ביום, מצטרפים כל סדרי הלימוד שלו לאמירת השיעור ואינו עושה אלא סיום מסכת אחד. [וכל שכן אם אינו מוסר כלל שיעור]. והגאון רבי שמאי גרוס שליט"א הסתפק בזה, ועכ"פ הסכים לדברי הגרי"מ שטרן שאם מוסר ג' שיעורים עושה ג' סיומי מסכת.
תשובה בפורום
דומני שכך מקובל.
הרב ינון עזרא שרים: כתוב במסכת עבודה זרה יט ע"ב: ''ואמר רבא לעולם ילמד אדם תורה ואח"כ יהגה, שנאמר בתורת ה', והדר ובתורתו יהגה. ואמר רבא לעולם ליגריס איניש, ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר, שנאמר גרסה נפשי לתאבה'' רבא מלמד אותנו שהשלב הראשון של הלימוד הוא בצורה של הכירות או גרסה ורק בשלב השני מתעכבים על המפרשים. אומנם, יש מגדולי הדורות שהדריכו שלימוד רש''י על הגמרא הוא הבסיס ומבלעדיו כמעט שאין זה לימוד אבל יש דווקא שהדגישו את החשיבות של הלימוד קודם ללא רש''י ורק אחר כך לעיין ברש''י ולראות מה הוא פירש ולנסות להבין מדוע והאם היה אפשר אחרת ולמה רש''י בחר דווקא בדרך זו וכן עוד שאלות רבות בעיון ברש''י ודרכו. ומסופר על רבי מכלוף אביחצירא, נכדו של רבי יעקב אביחצירא, שהיה לומד חברותא עם בן דודו רבי ישראל אביחצירא ה'בבא סאלי' בצעירותם והיו מכסים את רש''י ותוס' שבעמוד ולומדים את הדף היטב מבלי המפרשים ורק לאחר מכן היו מסתכלים במפרשים ושהיו רואים שמכוונים לדעתם היו שמחים שמחה גדולה, ושמעתי שגם כך היו לומדים בישיבות בתוניס ומן הסתם כולם מכוונים ליבם לעמוד על אמיתתה של תורה. לכן, עצתי היא, שתנסה ללמוד בדרך זו ותראה מה מקדם אותך. כמובן שאם תוכל לשמוע שיעור מפי תלמיד חכם על הדף זה דבר טוב ונכון שראוי להתאמץ בו לפחות בחלק משמעותי מהדפים שאתה לומד. כמובן שעדיף שתהיה חלק מקבוצה שלומדת ואם אין באפשרותך אז אפשר גם שיעורים מוקלטים. לדעתי עדיף שתשמע את השיעור לאחר לימוד הדף וכך גם תוכל לראות בעצמך מה למדת ומה הוסיף לך השיעור ובאלו דברים עליך להשתפר. יה"ר שחפץ השם בידך יצלח וזכות התנאים והאמוראים תעמוד לך ותראה ברכה בכל אשר תפנה.
2,711 יום (7 שנים וחצי)
שלום עידו על פניו נראה שאם אתה חש שהשלמת את המסכת מבחינתך (למרות שכנראה פספסת משהו) - אז זה בסדר גמור וניתן לערוך "סיום". יישר כחך
שלום אלירן לכאורה נראה שכן (אם אתה מרגיש עוד שייכות ללימוד שלפני 4 שנים). יישר כח
אתר דרשו, על פי 'נשיח בחוקיך' מתוך 'וישמע משה': זכיתי להעלות שאלה זו לפני גאון ישראל הגרי׳׳ש אלישיב זצוק׳׳ל, ואמר לי: אחרי שלומדים את הגמרא בספרים אלו – עדיין יש הרבה במה להתייגע. וכעת זכיתי להיכנס לפני ראש הישיבה הגראי׳׳ל שטינמן (שליט׳׳א) זצ׳׳ל ואמר לי כהאי לישנא: יש מספיק ללמוד גם אחרי הגמרות הללו. וכדברים אלו שמעתי מהרבה מגדולי דורנו, ה"ה הגאונים הגדולים רבי חיים קניבסקי ורבי נסים קרליץ שליט׳׳א. והגר׳׳נ קרליץ הוסיף, שבאמת רק מי שנעזר בספרים אלו רק בשביל הבנה הראשונה, ואחר כך חוזר ומתבונן ומעיין בעצמו בדברים ומתייגע בהבנתם – רק הוא בכלל עמל בתורה, אבל מי שנשאר בהבנה השטחית הראשונה שהבין בקלות ע׳׳י ספרי העזר, אינו נחשב עמל בתורה.
שלום איתן דומני שמקובל שאכן עושים סיום גם על חזרה, אם מדובר על חזרה שנעשית בנפרד מהלימוד הראשון (ולא חזרה בו ביום וכדומה על אותו הדף)
שלום רב, שאלה קשה מאוד... "כל ימיו בעמוד וחזור קאי"