|
|
|
42 |
רש"י
(איציק, בני ברק)
|
כ"ו אייר תשפ"ג
|
יש כזה דבר ללמוד בלי רש"י?
|
41 |
דלפ כמו הארה 9 15 ו18
(צביאל אמזל, חדרה)
|
כ"ד טבת תשפ"ג
|
לכל מי שבסבב ראשון אני הייתי ממליץ לתפוס ביאור נוח כמו שטיינזלץ/חברותא/ושננתם/וכו' כל אחד איפה שליבו נוטה - ולאחר סיום הדף אפשר לעבור על רשי אם יש זמן... את הפשט ורוב דברי רשי תמצא בביאור, דברים שרשי מפלפל בהם תמצא בדרך כלל בהארות למטה.. חשוב לזכור - המטרה היא להבין את הגמרא. רשי הוא לא המפרש היחיד - כמעט בכל סוגיא יש המון צורות שונות שניתן להבין אותה - יכול להיות שעל שקלא וטריא שלם רשי יסביר בצורה אחת ותוס יסבירו בצורה שונה לגמרי וריטבא בצורה שלישית ורמבן בצורה רביעית עם נפקמ למעשה אפילו בחלק מהמקרים... אין לדבר סוף! בסוף צריך לזכור - העיקר הבנת הגמרא. רוצה להבין בעוד דרכים? למה שתלמד רק את רשי תצלול לכל קובץ המפרשים... אבל אם אין לך זמן ואתה רוצה לימוד בקביעות - פשוט תבין את הגמרא - בכל דרך שהיא! אני יודע להעיד על עצמי שאם אני הייתי אומר לעצמי בראש אתה צריך ללמוד כל יום את הגמרא ואת כל הרשי שעל הגמרא דיבור המתחיל אחד לא ייעדר - אני לא הייתי מצליח לעמוד בקצב של הדף יומי ולא הייתי מצליח לסיים את השס. לכל לימוד יש את ההגדרה שלו - בדף יומי - המשימה היא להבין את הגמרא. כל השאר בונוס
|
40 |
כל מילה מדוקדקת ברש"י
(אברהם הלוי, נוף הגליל)
|
כ"ב טבת תשפ"ג
|
ממליץ בחום ללמוד שיחות של מרן כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש על רש"י הק' ולהתפעם איך כל אות וכל מילה מדוקדוקים בתכלית עם נפק"מ לכל צד.
|
39 |
על רש"י נאמר: "כל פירושי צרפתא השלך לאשפתא חוץ מפרשנדתא"
(מ"ם, ארעא קדישא)
|
י"ט טבת תשפ"ג
|
כך נמצא בכתבי יד של רבי משה בן דאנון מפורטוגאל תלמידו של מהר"י אבוהב
|
38 |
רש"י בעצמו למד בלי רש"י אבל אנחנו לא יכולים בלי רש"י [ל"ת]
(יהודה קוליץ, בני ברק)
|
י"ח טבת תשפ"ג
|
|
37 |
רש"י או ראסי
(שלמה שי, בית שמש)
|
ט"ז טבת תשפ"ג
|
הברירה להבנה או רש"י - עם פירוש רש"י, או ראסי - מה שהראש שלי אומר (ראסי בערבית ראש). ואם כן המסקנה שאין ללמוד ללא רש"י!
|
36 |
רש"י
(יעקב, חיפה)
|
ט"ז טבת תשפ"ג
|
ב"ה שמעתי מיהודי יליד מרוקו, קודם ראסי אח"כ רש"י. כלומר תחילה למד עם הראש שלך אח"כ למד את רש"י והשוה.
|
35 |
הרב
(פינחס ז, לונדון אנגליא)
|
ו' טבת תשפ"ג
|
רש"י צריכים ללמוד בשני אופנים א' וקודם כל, להבין פשטות הדברים, ב' ואח"כ ללמוד את הרש"י בעיון כמו שלומדים גמרא בעיון. כשלומדים רש"י אז מלבד שזה מועיל להבין עוד יש למעלה מזה שרש"י הקדוש בעצמו בא ומסייע לך להבין את התורה
|
34 |
רש"י בעצמו למד בלי רש"י - כי הוא זכה לרוח הקודש! [ל"ת]
(מ"ם, ארעא קדישא)
|
ד' טבת תשפ"ג
|
|
33 |
אם רש"י בעצמו למד בלי רש"י אז למה שאנחנו לא נוכל? [ל"ת]
(יהודה קוליץ, בני ברק)
|
ד' טבת תשפ"ג
|
|
32 |
הבהרה! רש"י בעצמו למד בלי רש"י.. | זה אומר שאם הבנת את הפירוש של הגמרא (לפי אחד הפירושים של רש"י או של אחד המפורשים, זה נחשב שלמדת כמו שצריך [ל"ת]
(מ"ם, ארעא קדישא)
|
ב' טבת תשפ"ג
|
|
31 |
למידת רש"י
(יהודה קוליץ, בני ברק)
|
ב' טבת תשפ"ג
|
רש"י בעצמו למד בלי רש"י אז כנראה שהבין בלי רש"י ולכן גם אני לומד ככה.
|
30 |
רק רש"י יכל ללמוד בלי רש"י אנחנו בלי רש"י לא יכולים!!
(שמואל, מ., רחובות)
|
א' טבת תשפ"ג
|
רק רש"י יכל ללמוד בלי רש"י אנחנו בלי רש"י לא יכולים!!
|
29 |
תגובה
(אליהו, בני ברק)
|
כ"ח כסלו תשפ"ג
|
אני תלמיד בכיתה ח' והתחלתי את הדף הומי מתחילת הסבב בכיתה ה' ולומד עם מתיבתא ומשתדל שיהיה לי זמן לרש"י שרש"י למעשה מסביר פשט בגמ' ואם מסביר משהו שפשוט כנראה לא הבנו טוב את הפשט. נ.ב. לא חושב כמו מי שאמר שרש"י למד בלי רש"י שנהיה רש"י נלמד בלי רש"י.....
|
28 |
עם שטיינזלץ!! [ל"ת]
(אסף, שומרון)
|
כ"ד כסלו תשפ"ג
|
|
27 |
בדיוק כמו שאין גמרא בלא רש"י
(ניר שוולב, נתניה)
|
כ"ב כסלו תשפ"ג
|
כך אין לימוד בלא בעלי התוספות!
|
26 |
אין גמרא בלי רשי
(ישראל, בני ברק)
|
י"ח כסלו תשפ"ג
|
אין גמרא בלי רשי
|
25 |
תמיד
(א שפיר, תל אביב)
|
ט"ז כסלו תשפ"ג
|
תמיד עם רשי
|
24 |
רשי
(י א, בני ברק)
|
ו' כסלו תשפ"ג
|
לימוד רשי זה דבר בסיסי
|
23 |
תלוי
(שלמה, רמת גן)
|
ד' כסלו תשפ"ג
|
כמובן רש''י אינו זקוק להסכמתנו. אך כמדומני שיש יתרון כשמנסים בתחילה להבין בלי רש''י, ואז מעיינים בו, רואים מה הוא הוסיף וחידש, ולא מתייחסים אליו כמו תרגומון או משהו כזה
|
22 |
רש"י בעצמו למד בלי רש"י..(הבהרה)
(מ"ם, ארעא קדישא)
|
ב' כסלו תשפ"ג
|
כשראיתי תגובות של אנשים שלומדים גמרא בלי רש"י, ומנסים למצא דרכים להבין בלעדיו הבנתי שאני חייב להבהיר את כוונתי בהודעה החריפה שהשארתי לפני כמה ימים.
וודאי שרש"י הוא חלק בלתי נפרד מהגמרא והוא הפירוש שהתקבל וזו הדרך הטובה ביותר ללמוד.
רק קריטי לדעת שגם לימוד עם שיעור או ביאור שבדרך כלל מבארים על פי רש"י, זה לימוד מושלם!
אם אתה מצליח לקרא את מילותיו הקדושות של רש"י אתה וודאי הגעתה למעלה גדולה יותר.
|
21 |
לומד עם ביאור ורש"י
(אוריאל אוחיון, מודיעין)
|
א' כסלו תשפ"ג
|
רש"י זה הבסיס וגם זה הפשט (נכון רש"י למד בלי רש"י אבל ככל שהדורות מתקדמים קשה ממש להבין את הפשט רק מעצמנו עקב פערי תרבות ולשון וגם מיעוט בסגנון הלימוד של הגמרא והמשנה)
לומד את הביאור גם כדי שיסביר את רש"י ממש טוב, ומי שלומד רש"י טוב גם על הדרך לא מעט מעיין בגמרא, ולפעמים גולש לתוספות וראשונים
|
20 |
ללמוד פעמיים
(עידו נסים, נתיבות)
|
כ"ט חשון תשפ"ג
|
בזמן האחרון אני קורא כל קטע גמרא פעמיים, כאשר בקריאה הראשונה אני לא קורא פרשנים כלל, ושם דגש על פיסוק נכון והבנת הפשט, ואז חוזר על אותו הקטע בצמוד לרש"י.
לדוגמא, במידה וקטע הגמרא מכיל דברי אמורא וקושייה מברייתא, בקריאה הראשונה אני אנסה להבין את עיקר דבריו של האמורא, ולעמוד על החלק המוקשה מהברייתא, ואילו בקריאה השנייה אעמיק יותר בדברי האמורא, וכן אלמד את הברייתא כולה, גם את החלקים שבה שלא רלוונטיים לשקלא וטריא.
כשאני מדבר על קטע גמרא, אני מתכוון לכחמש שורות, קושייה ותירוץ, ובמידה והגמרא מקשה על התירוץ, או ממשיכה לתירוצים נוספים - בעבורי מדובר על קטע נוסף, שיילמד בהמשך.
|
19 |
זה חשוב מאוד אבל פעם ראשונה חשוב בלי
(אהרן ליפשיץ, לוזית)
|
כ"ט חשון תשפ"ג
|
אני מאמין שבפעם הראשונה חשוב מאוד פשוט לקרוא את הגמ' ולהתחבר אליה הכי טבעי שיש אפי' אם לא מבינים פשוט לעורר את הסקרנות
|
18 |
רש"י בעצמו למד בלי רש"י..
(מ"ם, ארעא קדישא)
|
כ"ח חשון תשפ"ג
|
אין ספק שפירוש רש"י הוא בסיסי מאוד, אבל צריך לזכור שהוא לא חלק מהגמרא עצמה, אלא הוא בא לבאר את הגמרא. אם הבנת את הגמרא על ידי שיעור או ביאור וודאי שאתה יכול לעשות סיום בבשר ודגים וכל המטעמים ברוב פאר והדר.
ואגב, אלה שלא מפספסים שום רש"י אבל לומדים בלי ביאור כמו שוטנשטיין וכד', יכול להיות שהם עצמם לא הבינו כמו שצריך, ודוקא אלה "הפשוטים" שלמדו עם ביאור הבינו יותר טוב מהם. ואפילו אם הם כן הבינו והם "מתגאים" על אלה שצריכים ביאורים שלמים רק כדי להבין את רש"י עצמו.. שידעו שיש בעלי גאוה גדולים יותר שסוברים שכדי לעשות סיום צריך גם לא לפספס שום תוספות. ואפילו אם הוא סיים תוספות שידע שיש כאלה שסוברים שללמוד בבקיאות זה לא נקרא ללמוד.. וגם אם הוא הביען מאה אחוז יהיו "צדיקים מצד הטומאה" שיאמרו להם שההלימוד שלהם "לא שווה" כי הם לא נמצאים בדרגה רוחנית גבוהה מספיק.
בקיצור: נא לא לסלף את האמת הפשוטה. למדתי! הבנתי! סיימתי! אשריכם תלמידי חכמים!!!
|
17 |
מבחינתי בלי רש"י זה לא סיום [ל"ת]
(שמחה, אשדוד)
|
כ"ז חשון תשפ"ג
|
|
16 |
ברור
(משה גורביץ, בני ברק)
|
כ"ו חשון תשפ"ג
|
נראה לי שחובה גמורה ללמוד כל רש"י ורש"י שמופיע, כידוע הסיפור על צדיק גדול (שמו פרח מזכרוני, אך נדמה לי שהיה חי בדורות היחסית מאוחרים) שהוזמן לסיום מסכת, וסירב להישאר. ובמענה לשאלות הסובבים, פנה אל הבחור המסיים ושאלו: האם אתה יכול להבטיח לי שלא פספסת אף רש"י אחד בכל המסכת? וכיוון שהבחור ענה שאינו יכול להיות בטוח, ענה שבכזה סיום אינו יכול להשתתף (תוכן). לכן חשוב מאוד להקפיד לא להחמיץ אף רש"י (שכן בנוסף לפשט אפשר למצוא בו פלפולים רבים.
|
15 |
כל אחד שילמד איך שמרגיש לו
(יעקב שקלים, חולון)
|
כ"ה חשון תשפ"ג
|
אני זוכר כשהתחלתי התחלתי בלי רשי צחקו עלי שזה לא לימוד אך אני ידעתי שזה עצת היצר כדי להעמיס עלי ואני ישבר אם אתה מבין בלי וזה מרגיש לך שזה מתיישב טוב עם הגמרא פצצה אשריך! לומר אמירות כמו "רשי זה חובה!" רק מזיק ומחליש ראה ערך- בחורי הישיבות שמתקשים עם כל החובות האלו בברכת "תמשיכו להצליח" תותחיייייייייייים
|
14 |
רש"י
(יהונתן, ראשון לציון)
|
כ"ב חשון תשפ"ג
|
ללמוד ג"פת זה חובה עיון וגם בקיאות
|
13 |
רש"י זה חובה
(דניאל חזן, מודעין עילית שאגת אריה)
|
כ"ב חשון תשפ"ג
|
מבחינתי ללא רש"י זה כמו ללא גמרא
|
12 |
אתה לא יכול להבין בלי רשי [ל"ת]
(דוד ברוק, קרית ים)
|
כ"א חשון תשפ"ג
|
|
11 |
מבחינתי רשי זה כמו גמרא
(ינון, ירושלים)
|
כ' חשון תשפ"ג
|
מבחינתי רשי זה גמרא
|
10 |
תגובה
(נתנאל פרענקל, ירושלים)
|
ט"ו חשון תשפ"ג
|
רשי זה חובה
|
9 |
כולם לומדים בלי שהם ידעו על כך
(שלמה, אלעד)
|
ט"ו חשון תשפ"ג
|
רש"י ר"ת - רבן של ישראל כל מי שלומד עם פירוש, לא משנה איזה, חברותא או שוטנשטין, וכו' הפירוש ברובו מבוסס על דברי רש"י, כך שאין כל כך צורך ללמוד על הדף, וכאשר הפירוש לא מספיק ברור הדבר הראשון זה ללכת למקור - רש"י.
|
8 |
רש"י
(חנון דוד, אלעד)
|
י"ד חשון תשפ"ג
|
מורי ורבי ז"ל אמר 'הלומד דף גמ' ללא רש"י כאילו לא למד
|
7 |
תגובא
(נתנאל פרענקל, ירושלים)
|
י"ד חשון תשפ"ג
|
רשי זה לא בושה
|
6 |
אממ, אוקי?
(טוניסאי מקורב ליהדות, טוניסיה)
|
י"ד חשון תשפ"ג
|
מה זאת אומרת? רש"י הוא חובה! כמו שאומר השיר לכל ילד בלון ובחלק מכתבי היד כתוב רש"י.
חובה רש"י אין דבר כזה אף פעם אלא אם אתם לומדים מסכת נדרים ואז רש"י זה לא רש"י.
תודה לכולנו.
|
5 |
הסקר לא בזמן הנכון
(משה, בתי אונגרין)
|
י"ג חשון תשפ"ג
|
כי מקובל במסכת נדרים ללמוד ר"נ ורוב כלל ישראל לא לומדים כלל רש"י במסכת נדרים
|
4 |
הסקר דווקא במסכת נדרים?
(נתאי רומנו, ניצן)
|
י"ג חשון תשפ"ג
|
האם דווקא במסכת נדרים שהפירוש לא מיוחס לרש״י עשו את הסקר הזה?
|
3 |
רש"י זה חובה
(מנחם כהן, לוס אנג׳לס)
|
י"ג חשון תשפ"ג
|
מו"ר ז"ל לימד אותנו אשר הסיבה לבריאת הזאת הוא כדי שנוכל בקלות למצוא את הרש"י.
|
2 |
רשי
(מ.מ., פתח תקווה )
|
י"ג חשון תשפ"ג
|
ללמוד עם רשי זה מתוק כל מילה של רשי מדוקדקת ומרגישים שזהו ביאור ברוח הקודש
|
1 |
רש"י זה לא בושה
(אריה אברהם, ירושלים)
|
י"ב חשון תשפ"ג
|
אמנם אני משתדל שלא להסתכל אבל אני לא פוסל את זה. רש"י הוא הראשון האהוב עליי.
|