אקדים לדברי הכרזה:

לעניות דעתי, מותר לחלוק על רש"י.

(כמובן, אלא אם אתה לומד מגמרא של שוטנשטיין, שאז אינך יודע שיש בכלל דעה אחרת חוץ מזו של רש"י...)


גם אינני סובר כי רש"י ידע הכל, או כי כל דבר שכתב, אין להרהר אחריו.



אבל כאן מגיעה ההתבוננות בראש פתוח על הערתו לגבי רבינא:

מה באמת אנו יודעים על תולדות חייו של רבינא?


מעט מאד.

האם לא יתכן כי רבינא היה יליד א"י? כי היה חניך ישיבות בא"י? כי עבר שם תקופה מסויימת?
האם לא יתכן כי לרש"י היתה מסורת מאבותיו בעניין זה? או כי לדעתי אמירת רב אשי היתה קביעה כי כך הדבר?


וכעת אתן שתי דוגמאות, האחת על דמות מוכרת מאד, והשניה על מוכרת פחות.

============

1.
נניח כי אתם יודעים על "גאון" - ראש הישיבה הגדולה בבבל. כל פעילותו הידועה - היתה בבבל. יש תיעוד של מאבקיו בראשי הקהילה, של מלחמתו נגד הקראים, של פעילויותיו בבגדאד...

וכעת בא מישהו וקורא עליו "המצרי".

אלמלא ידענו כי רבי סעדיה גאון אכן נולד בפיום שבמצרים, תגובתנו היתה בדיוק כמו כאן: הרי כל פעילותו הידועה היתה בבבל, מה פתאום לכנותו "המצרי"?


2.
וכעת נעבור לדוגמא ההפוכה, המוכרת פחות:

אנו שומעים עליו שהוא פועל בפוסטאט - קהיר העתיקה - בדורו של הרמב"ם. הוא כנראה בר פלוגתא של הרמב"ם; הוא משתתף בויכוח הגדול על אמירת הפיוטים בתפילות, הוא פועל ב...

ושמו הידוע כיום: רבי יוסף ראש הסדר.

כל פעילותו הידועה לנו, היתה במצרים. אילולא פרגמנט בכתב ידו, לא היינו יודעים כי נולד, גדל ופעל בבבל. כי היה ראש הסדר באחת מישיבות בבל הגדולות, וכי רק באמצע חייו היגר למצרים.