הצצה ראשונה להיסטוריה חיה: ארכיון הרב שטיינזלץ

בגיל שמונים - אחרי פרס ישראל, עיטור הנשיא והכרה בינלאומית לא מעורערת - הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, מי שחתום על המפעל המונומנטלי של תרגום התלמוד הבבלי, מתאושש מאירוע מוחי, ופותח לראשונה את הארכיונים של המרכז שבראשותו. על הפרק - חתיכת היסטוריה הכוללת תכתובות עם מרבית האישים ידועי השם של המחצית השנייה של המאה העשרים. הצצה ראשונה

טלי פרקש פורסם: 27.11.17 , 14:29 YNET

כשנה לאחר שפונה לבית החולים במצב קשה עם אירוע מוחי, הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ - מי שנחשב לאחד מגדולי המוחות של דורנו בארץ ובעולם - ממשיך ומתאושש. לרגל יום הולדתו ה-80 פותחים ב"מכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" שבראשותו את הארכיונים, וחושפים תכתובת ענפה עם צמרת ההנהגה הישראלית לדורותיה ומלומדים ומדינאים מהעולם כולו, שחושפת טפח מההיסטוריה הישראלית.

המכתבים המסודרים על פי סדר כרונולוגי נחשפת מערכת קשרים מסועפת שניהל הרב עם אישים שונים שתמכו במפעל חייו - תרגום התלמוד לעברית, שזכה לשם "תלמוד שטיינזלץ", ובהם הרבי מלובביץ', ראשי ממשלה (מדוד בן גוריון ועד בנימין נתניהו), אישים בינלאומיים (ז'אק שיראק, למשל) – ואישי דת רוח (ש"י עגנון, הרב עובדיה יוסף ועוד).

למעשה, גלריית השמות המרשימה לא פוסחת כמעט על שום אישיות ציבורית ישראלית משמעותית (וגם מעבר לגבולות ישראל). התכתובות מצביעות על הערכה העמוקה שרחשו מנהיגים לאורך השנים לפועלו של הרב בן השמונים, שכיום אינו מתראיין עקב מצבו הבריאותי.

בן גוריון מעיד: יש תלמוד גם בתל אביב ובשדה בוקר

הרב עדין אבן ישראל-שטיינזלץ נולד בירושלים, בשנת 1937, למשפחה חילונית. בנעוריו החליט לחזור בתשובה והצטרף לחב"ד, ולאחר שלמד כימייה ופיזיקה באוניברסיטה העברית, עבד כמנהל בית ספר.

בהמשך החליט להתמקד בכתיבה של ספרי יהדות רבים ומגוונים, שגולת הכותרת שבהם היא "גמרא שטיינזלץ" - תרגום מארמית וביאור של כל 2,711 דפי התלמוד הבבלי. בזכות היצירה התורנית המקיפה זכה הרב אבן ישראל-שטיינזלץ בפרס ישראל למדעי היהדות לשנת 1988, וכן בעיטור הנשיא לשנת 2012.

גם להכרה בינלאומית זכה הרב שאוחז גם בתארים במתמטיקה, פיזיקה וכימייה. המגזין "טיים" כינה אותו "משכיל של פעם במילניום", והוא נחשב כמקורב במיוחד לרבי מלובביץ', שעליו אף כתב את הספר "My Rebbe". על סף גבורות ורגע לפני שסיים את פירושו המונומנטלי לתנ"ך – לקה באירוע מוחי שממנו הוא עדיין מתאושש.

במשרדי המכון בירושלים שבראשם עומד כיום בנו, מנחם אבן-ישראל, מפקידים בידיי קלסר פלסטיק שקוף שמקפל בתוכו היסטוריה מפוארת. זו שנפתחת בדף מחברת פשוט שעליו כתב דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון, כבר בשנת 1962, את דעתו בנוגע ליהדות הישראלית בת זמננו, וכאילו לא חלף יובל: "מן ההכרח שנטפח יתר סבלנות הדדית בקרב עמנו, ונשלים עם העובדה (שאינה חדשה, אלא לדעתי הייתה קיימת בכול ימי קיומנו), שיש בענייני רוח דעות שונות, וננחיל לכול הדור הצעיר הכרת תולדות עמנו ויצירתו בכול שלבי התפתחותה". ועוד הוסיף על החלוקה בין "דתיים" ל"חילונים": "הבחנה זו בין יהודים זרה, לפי הכרתי, לרוח היהדות".

המשך כאן