ברייתא דרבי ישמעאל (בתחילת הספרא):
הלל הזקן דרש שבע מדות לפני זקני בתירה:
קל וחומר
וגזרה שוה
ושני כתובים
וכלל ופרט
וכיוצא בו במקום אחר
ודבר למד מענינו
אלו שבע מדות שדרש הלל הזקן לפני זקני בתירה.

י"נ אפשטיין (מבואות לספרות התנאים, עמ' 510):
לא הלל הוא שחידש את המדרש ובנה אותו על שבע המדות שלו, אלא 'דרש שבע מדות לפני זקני בתירה'.

ש' ליברמן (יוונית ויוונות בארץ-ישראל, עמ' 190):
מקשר הדברים משתמע, שהלל לא חידש מידות וכללים אלו מדעתו. הוא רק השתמש בדרכי-הוכחה מקובלות כדי ללמד שפסח קרב בשבת, אם חל בו ארבעה-עשר בניסן. הוא נזקק לשבע מידות של דרוש כדי להוכיח הלכה אחת מן התורה.

-------------

ברייתא דרבי ישמעאל (בתחילת הספרא):
רבי ישמעאל אומר בשלש עשרה מדות התורה נדרשת:
מקל וחומר
מגזרה שוה
מבנין אב מכתוב אחד מבנין אב משני כתובים
מכלל ופרט
מפרט וכלל
מכלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט
מכלל שהוא צריך לפרט ומפרט שהוא צריך לכלל
כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כלו יצא
כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ליטעון טען אחר שהוא כענינו יצא להקל ולא להחמיר
כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ליטעון טען אחר שלא כענינו יצא להקל ולהחמיר
כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל לידון בדבר חדש אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש
דבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו
וכן שני כתובין המכחישים זה את זה עד שיבא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם

ל"ב מדות של ר' אליעזר בן ר' יוסי הגלילי (בהגדה):
1. בריבוי; 2. במיעוט; 3. בריבוי אחר רבוי; 4. במיעוט אחר מיעוט; 5. בקל וחומר מפורש; 6. בקל וחומר סתום; 7. בגזרה שווה; 8. בבנין אב; 9. בדרך קצרה; 10. בדבר שהוא שנוי; 11. מחבור שנחלק; 12. מדבר שבא ללמד ונמצא למד. 13. מדבר שאחריו מעשה והוא פרטו של ראשון; 14. מדבר גדול שנתלה בקטן הימנו להשמיע האזן בדרך שהיא שומעת; 15. משני כתובים המכחישים זה את זה עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם; 16. מדבר שהוא מיוחד במקומו; 17. מדבר שאינו מתפרש במקומו ומתפרש במקום אחר; 18. מדבר שנאמר במקצת והוא נוהג בכל; 19. מדבר שנאמר בזה והוא הדין בחברו; 20. מדבר שנאמר בזה ואינו עניין לו אבל הוא עניין לחברו; 21. מדבר שהוקש לשתי מידות ואתה נותן לו כוח היפה שבינותיהם; 22. מדבר שחברו מוכיח עליו; 23. מדבר שהוא מוכיח על חברו; 24. מדבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד על עצמו; 25. מדבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד על חברו; 26. ממשל; 27. מלשון נופל על לשון; 28. מנגד; 29. מלשון גרמטיא; 30. מלשון נוטריקון; 31. מוקדם שהוא מאוחר בעניין; 32. מוקדם שהוא מאוחר בפרשיות.

רבינו שמשון מקינון (ספר הכריתות, חלק שלישי נתיבות עולם):
נראה בעיני הא דלא חשיב ר' ישמעאל כל אלו אלא י"ג, מפני שאלו י"ג לא מצא אדם חולק עליו והם רהוטות בפי כל,
שהרי ככה מצינו בהלל שלא מנה רק ז' (...) לא מפני שלא היה דורש שאר המדות אלא שהיו סדורות בפיו או היו צריכין לאותו זמן שלא היו בקיאין בהם, ככה יתכן לר' ישמעאל באותן י"ג מדות,
או דרך אחרת לתת טעם למה עזב רבי ישמעאל כמה מאותן מדות שמנה ר"א, ונראה מפני שיש מהם דלא חשיב מדות אלא כמאן דכתיב בהדיא (...) ויש מהם דלא חשיבי כי אם לענין הגדה ודרשה אבל לא להוכיח מהם שום קולא וחומרא כמו נוטריקון. ויש מהם דלא חשיב שאינם אלא ליישב פשט הקרא (...) ולכך נקט ר' ישמעאל במילתיה התורה נדרשת בהם, כלומר גופי תורה קולות וחומרות ודינין, ונקט נדרשת שהן דרשות ולא מכח המקרא כמו יתורים.

וראה מאמר נפלא זה.