מדוע לא נדפס הש"ס הארץ-ישראלי השלם?

(למאמר במקור עם תמונות)

אני חובב פרוספקטים.

ישנם שני סוגי פרוספקטים. אלו שמלווים את הוצאת הספר ואלו שקדמו להוצאת הספר.

אני מכוון לפרוספקטים מהסוג השני. אלו שנכתבו בעוד הרעיון היה באיבו, טרם קרם עור וגידים.

עד לשלב הביצוע יעבור הרעיון שינויים, מוטת כנפיו תקוצץ וייתכן שהפרוייקט אף יתרסק על קרקע המציאות וישאיר אחריו רק אודים עשנים. לזיכרון יעמדו לנו רק דפי הפרוספקט, שיעידו על החזון הגדול, שהיה ולא נשלם.

אחד הפרוספקטים היפים נדפס בשנים הראשונות להקמת מדינת ישראל. הוא מתאר את התכנית להוצאה חדשה ומושלמת של הש"ס: הש"ס הארצי ישראלי השלם . תוכנית שהושקעה בה מחשבה רבה ואלפי שעות עבודת צוות גדול של תלמידי חכמים.

לסבר את האוזן על כמות העבודה, להלן נתונים שליקטתי מתוך הפרוספקט על כמות הכרטיסיות שנאספו :

300,000 כרטיסיות של בירור נוסחאות מכתבי יד וספרי הגאונים והראשונים.

400,000 כרטיסיות של מסורת התלמוד ( ציון מאמרים מקבילים).

ובנוסף לכך נכתבו כרטיסיות בתחומים אחרים. בסך הכל למעלה ממיליון כרטיסיות !!!


מה עלה בגורל העבודה ?

שאלתי את חברי הספרן ר' דודי ארונובסקי, איש "יד הרב הרצוג".

שלום דודי.


מבקש את עזרתך.

אני מכין רשימה על הש"ס הארץ-ישראלי השלם, שעמלו עליו עשרות תלמידי חכמים בירושלים בשנות תש"ג-תש"ח , בניפוי גרסותיו וכו'. ויצא הכרוז כי מסכתות ראשונות ירדו לדפוס בקרוב…

לא מצאתי שבפועל נדפסה ולו מסכת אחת…

האם ישנו קשר כלשהוא למהדורת התלמוד הבבלי (עם "דקדוקי סופרים") של מכון התלמוד השלם – יד הרב הרצוג?

ידוע לך משהו על כך?

תודה.

דבריו המאלפים מובאים כאן במילואם:

אבישי, שלום

אכן צוות גדול בראשות הרב מרדכי ליב זק"ש חתנו של הגרי"מ חרל"פ עבד בין השנים תש"ג-תשכ"ג על הוצאת מסכת ברכות ושבת.

במובנים רבים היה זה רעיון שבדיעבד התברר כרעיון שהקדים את זמנו בכארבעים שנה, ומיושם כיום בדרך כזו או אחרת בהוצאות החדשות של הש"ס.

היה בש"ס זה סדר חדש ומוגה, עם שינויי נוסחאות לתלמוד ולרש"י. עם מדור עין משפט השלם (לכל ספרות חז"ל), מדור ילקוט מפרשים המביא סכום של דברי הראשונים על הסוגיא (בסגנון אוצר מפרשי התלמוד) ועוד.

לאחר כעשר שנות עבודה התברר שישנם כת"י נוספים וקטעי גניזה שלא היו ברשותנו ולכן העבודה הופסקה עד שהם יושגו ויוטמעו בעבודה.

בערך בשנת תשכ"ו העבודה חודשה שוב על ידי צוות חדש בראשות הרבנים: ניסן זק"ש (בנו של הגרמ"ל זק"ש) ויבל"א הרב אפרים רוטמן. שבמידה מרובה התחילו את העבודה מחדש.

הצוות הנ"ל עבד כמה שנים, באמצע העבודה נודע לרב הוטנר שפרופ' אפרים אורבך רוצה להוציא משניות זרעים עם שינויי נוסחאות. הוא גייס מיד את הצוות הנ"ל ע"מ שחלילה הפרופ' לא יקדים אותנו ו"יגזול" ממנו את מה שחשב כפרויקט חיים שלו. במקביל עסקו חלק מהצוות גם בהכנת כרך "דקדוקי סופרים" על כתובות.

בשנת תשל"ב יצאו לאור "דקדוקי סופרים" משניות זרעים א, וכתובות א. ואז חזר כל הצוות לעבוד על מסכת ברכות ואכן בשנת תשל"ג היה מוכן בדפוס כרך ראשון של הש"ס הישראלי השלם על כמחצית מסכת ברכות.

אולם כאשר אותיות הדפוס היו כבר מוכנות (מדובר בשנת תשל"ג…) פרצה שרפה בבית הדפוס וכילתה את כל העבודה.