שמעתי פעם שמשנה זו היא משנה קדומה (נערכה בתקופה קדומה לרבי),
וזאת גם בהתבסס על ירושלמי שקלים (פ"ה ה"א):
אמר ר' אבהו כתיב משפחות סופרים יושבי יעבץ מה ת"ל סופרים אלא שעשו את התורה ספורות ספורות:
חמשה לא יתרומו
ה' דברים חייבין בחלה
חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן
שלשים ושש כריתות בתורה
שלשה עשר דבר נאמרו בנבלת העוף הטהור
ד' אבות נזיקין
אבות מלאכות ארבעים חסר אחת

אם אכן משנה זו היא קדומה, אז אולי מובן יותר (מבחינה טכנית בעיקר) מדוע משנה זו מופיעה בתחילת המסכת ולא באמצעיתה.


כמובן, שיש צורך בהסבר משכנע יותר (ולא רק טכני).
הנה אולי משהו שרומז לכך - א' וייס ("לחקר הספרותי של המשנה", על המשנה, אוסף מאמרים, עמ' 27-28):
מספיקה כבר סקירה כללית על המשנה והתמצאות מסוימת בה כדי להכיר שהמסדר העמיד בכמה וכמה מקומות מקור קדום בראש המסכת.
לפעמים למקור קדום זה באמת כביכול רק אופי של מבוא לנושא שלו המסכת כולה מוקדשה, ותו לא מידי.
אכן במקומות אחרים למקור קדום זה אופי אחר לגמרי. מקור קדום זה המובא בראש המסכת מהווה לפעמים את המסגרת לחלק חשוב מחומר כל המסכת כולה. החומר הבא אחר כך מכיל מעין ביאור למקור הקדום, לו כביכול אופי של "סוגיא" תנאית למשנה עתיקת יומין.
איך שיהא אפשר לפי זה לדבר על כלל האומר שמדרך מסדר המשנה להתחיל מסכת במקור קדום.

גם אם נטען שלא מדובר במשנה קדומה, הרי שהוא מעלה רעיון טוב לאופי המשנה הראשונה בכל מסכת.
הדבר גם מזכיר סוגיות בגמרא שלפעמים דוקא הן פותחות את המסכת, כדוגמת הסוגיה הראשונה בעבודה זרה (ראה את קטע הפתיחה והערה מס' 1 במאמר זה).


(** אגב, יש דעות שונות והוכחות שונות לגבי מועד עריכת המשנה - האם הכל רבי עשה או שהיתה עריכה (חלקית) כבר לפניו [ראה את אשר כבר הגבתי על דבריך באשכול זה].
בעז"ה כשנגיע לדף ט ע"א אשתדל להתפנות ולהדגים את הדוגמא העולה שם בסוגיה **)