ההבדל בין "ממלא את כל הארץ" לבין "מגיע עד השמים" נראה לי כשיקוף לייעודו של האדם בעולם:
בפר' בראשית הצטווה האדם ב"כיבוש הארץ" על כל קצותיה ועל כל החי שבה, "כיבוש" זה נעדר בפרשה זו תכלית "נעלה" יותר כדוגמת "סידור החיים וצרכי המחייה של כל החי" וכ"ש שאין זכר ל"קישור החי לדרגה האלוקית".
אומנם היותו של האדם יצור המורכב מה"עליונים" ומה"תחתונים" כאחת מרמזת על היותו "הגשר" בין העולם התחתון לעולם העליון ומסתבר שגם זה נכלל בכלל יכולותיו של האדם.
מהו בכ"ז התפקיד המעשי המוטל על האדם ה"מושלם" כפי שרצה ה' לפני החטא?
מסתבר שיש אפשרות לחלוק בשאלה זו:
ייתכן מ"ד שיסבור שהעולם צריך להיות מסודר כפי האמת, כאשר מעל כל מדרגה בעולם יש מדרגה עליונה יותר ששולטת עליה וכך על כל העולם שולט האדם ועליו שולט ה', דבר זה הינו מציאות פעילה ביחס למדרגה שתחתיך אך פסיווית ביחס למדרגה שמעל (החיות לא "משליטות" עליהן את האדם והאדם לא נצרך להשליט עליו את בורא העולם). ממילא יש פגם במחשבה של בן אנוש שהוא ישליט את ה' בעולמו.
לעומת זאת תיתכן דעה (שכנראה אומצה ע"י חכמי הסוד והחסידות) שתגרוס שתפקידו העיקרי של האדם ה"שלם" הינו להוות קישור בין העולמות ולחבר את כל היצירה לשורשה העליון (להיות מהארץ ועד לשמים).

מי "צודק"?
נראה שאכן קודם החטא, כאשר לא הייתה כלל הוו"א בעולם שניתן לעשות נגד רצון ה', העיקר היה כמ"ד הראשון וכך נועד להיות העולם בסופו (במודל כזה אין נ"מ לשאלה "מי קדם" שהרי לכולם ברור שכולם נמצאים תחת ה' באותה מדה של מחוייבות) אך ברגע שהכניס האדם לעולם התחתון את אותה אשליה שאין שלטון ה' מוחלט בעולם הרי שממילא מוטל עליו להוכיח את ההפך הגמור ורק כשיעשה זאת תנתן בידו היכולת לשוב ולשלוט על כל העולם מקצה לקצה.