אלא הביא את דברי המשנה במסכת סוטה פרק ט, יא: מִשֶּׁבָּטְלָה סַנְהֶדְרִין, בָּטְלָה הַשִּׁיר מִבֵּית הַמִּשְׁתָּאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כד) בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן וְגוֹ'.
כלומר שהאיסור הוא:
* רק משבטלה סנהדרין.
* ורק ניגון של שמחה, כלשונו: "וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר אסור לשמוח בהן".
* ורק כשאינן "דברי תושבחות או שיר של הודאות לאל".
* ורק כשאינו לצורך מצוה (הובא ברמ"א בשו"ע או"ח סימן תקס, ג; והביא הגר"א ראיה ממסכת שבת דף קי ע"א שרק משום גזירת האבל על רב נאסר בי הילולא בטבלא).