לשון הרב חיים ויטל בספר עץ הדעת טוב פרשת יתרו:

"וגם נודע כי קודם שהאדם בא לעוה"ז מלמדין לו כל התורה, רוצה לומר - החלק הקצוב לו לנשמתו. ובבואו בעוה"ז חוזר וזוכר את אשר למדוהו שם לגמור וכו' ".

כלומר שמלמדים לכל אחד את חלק התורה השייך לנשמתו - אותו חלק שהוא צריך ללמוד אחר כך בעולם הזה.

גוי אינו לומד תורה. כדברי המשורר בתהלים קמז, יט-כ:
מַגִּיד (דברו) דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל.
לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם הַלְלוּ יָהּ.
אבל צריך הוא ללמוד ולשמור את ההלכות השייכות בו, כדברי הרמב"ם בהלכות מלכים י, ט: "לא יעסוק אלא בשבע מצוות שלהן בלבד".
הלכות אלו הביא הרמב"ם בהלכות מלכים ומלחמות פרקים ט' ו-י'.

סיפר הרב מרדכי אליהו על ילד שהיתה לו בקיאות עצומה בהלכות הכתובות בבן איש חי, כי לא שכח את אשר לימדו המלאך בבטן אמו. וכיון שהיה ספרדי לימדוהו על פי הבן איש חי. ואילו ילד אשכנזי מלמדים אותו על פי המשנה ברורה או הפוסקים שילמד בחייו.