"רציחה תוכיח, שדוחה את העבודה ואינה דוחה את השבת.
- רציחה גופה תדחה את השבת מקל וחומר: מה עבודה שדוחה את השבת רציחה דוחה אותה, שנאמר (שמות כ"א) מעם מזבחי תקחנו למות, שבת שנידחת מפני עבודה - אינו דין שתהא רציחה דוחה אותה?"
ובסוף העמוד:
"עבודה שהיא דוחה את השבת - אינו דין שלא תהא רציחה דוחה אותה?" (סנהדרין דף לה: ).
הרי שהגמרא משתמשת בלשון "רציחה" גם להריגה על פי דין.

היום משתמשים בפועל 'רציחה' בקונוטציה שלילית, אבל בלשון הגמרא כאן הכוונה לכל המתה של אדם בידי אדם.