הרמב"ם בהלכות תמידין ומוספין פרק ג הלכה יב הביא דין זה בלשון "נר שכבה".
נר מופיע בזכר במשלי כד, כ נֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ.
וגם במשנה מסכת שבת פרק ג משנה ו מטלטלין נר חדש.
משנה מסכת ברכות פרק ח משנה ו אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו.
ועוד.

אבל נמצא גם בלשון נקבה, במסכת שבת פרק טז משנה ז:
כופין קערה על גבי הנר בשביל שלא תאחוז בקורה.
ובודאי בגמרא, כגון במסכת שבת דף ל ע"ב: נר קרויה נר.

הכתיב אכן חסר והיוד מיותר,
אבל בגמרא נהוג הכתיב המלא, כי אם היה כתוב נדשן היו טועים לקרא את הנון בפתח.