מורה הוראה המכיר את ההלכות ואת המנהגים יכול להורות לכל אחד על פי מנהגו ודיניו, בלי קשר למוצאו הוא.
כך מצינו גם בגמרא, למשל במסכת שבת דף לז ע"ב:
"אמר ליה רב עוקבא ממישן לרב אשי: אתון דמקרביתו לרב ושמואל - עבידו כרב ושמואל, אנן - נעביד כרבי יוחנן".

שאלתי פעם את הרב מרדכי אליהו הכ"מ, למה בספר התודעה המודפס שבביתי שמו לא מוזכר בתודות שבהקדמה, אבל בתקליטור DBS הוא מופיע.
הוא ענה שהוא ביקש מהרב כי טוב שלא יכניס אותו, אבל בדפוס של בניו הכניסו.
הוא סיפר שהוא נתבקש לתאר את מנהגי עדות המזרח השונות, אך הוא תיאר גם את מנהגי האשכנזים. לכששאלוהו מניין בקיאותו זו, שהיתה גדולה משל האשכנזים עצמם, ענה שהוא גדל בעיר העתיקה בין כל העדות, והוא מכיר היטב את כולם.