זאת סוגיה בהלכות לחם הפנים ונפסק כחכמים ודעת רבי יוסי נדחתה
לדעת רוב הפוסקים.
נהרדעי דוחים את כל השיטות שקדמו והם מקשרים את שיטת חכמים לדיני מילה.
האם הם מקשרים את ההלכה הזאת לכל המצוות? מדוע מקשרים את זה דווקא למילה?
הלימוד מ"לפני" הוא שהפסקה גורמת שזה יהיה מעשה אחר . אז גם במילה הפסקה היא כבר מעשה אחר שנאסר בשבת.
רבי יוסי אינו מוציא את המילה "תמיד" ממשמעה הרגיל. וכן "לפני" אינו נדרש על ידו בטח לא לעניין הפסקה.