יש לחלק בין מצווה בת שני חלקים (מילה ופריעה) המתבצעים כל אחד ע"י אדם אחר, לבין מצווה הנעשית כולה ע"י שני אנשים במקביל, שזה הנידון המקורי שלך.
וחילוק זה נוגע בשורש וטעם הדין דשניים שעשאוה, שכידוע נאמרו בזה הסברים רבים, ואחד מהם הוא של רש"י - שכאשר שניים עושים מעשה אחד, אי אפשר לייחס מעשה שלם לאדם אחד, וכ"א הוא רק בגדר מסייע, ולכן פטור. ולפ"ז פשוט שכל זה הוא רק כאשר פעולה שלימה נעשית ע"י שני בנ"א, אך אם חילקו את הפעולה המורכבת, חצייה לזה וחצייה לאחר, פשיטא שלא שייך טעם הנ"ל.