לחלוק על 'תנא'?
מה גדרו?
האם ר"ח הכיר מקור זה?
האם היה רשאי לחלוק עליו?(מסתמא לא נקבע ע"י תנא...)

ובכלל האם יעלה על הדעת שתלמיד היושב לפני רבו לא יוכל להקשות עליו ואף לחלוק בהלכה כפי הנראה בעיניו, רק בגלל חיבור תורני כלשהו שחיבר הרב, הרי זה סותר ציווי מהתורה של 'לא תגורו' כפי שלמדוהו חז"ל?

יש בפורום מ"ד שאין דבר כזה בלימוד התורה 'לימוד ע"פ סברא' אלא הכל לדעתו זה 'מסורת מרבו' ואף ת"ח אחר כתב ברוח זו אך כל מי שלמד יותר מכמה דפים בש"ס יודע שזה פשוט לא נכון ומצאנו לא פעם אמוראים הפוסקים שדברי תנא כלשהו כפי שנמסרו להם 'בדותא הם' שהרי אין סברתם מקבלתם.