1. המקור מספר ויקרא

היסוד המוזכר שם, אינו אלא חלקו התחתון של המזבח, וכפי שמתרגם גם רס"ג - אסאס = בסיס.
בסיס לטענתך כי היה יסוד בולט למזבח הנחושת שבמדבר, אינני מכיר, ודומני שגם אתה לא הבאת עד עתה שום תימוכין לטענה זו. נראים הדברים כדברי נבואה, שכן אין להם יסוד.


בשולי דברים אלו אוסיף כי לא ברורה לי הסיבה מדוע הוספת את תרגום אונקלוס. אונקלוס נוהג לתרגם את הביטוי "אהל מועד" כ"משכן זמנא". את המשכן עצמו הוא מתרגם רק כ"משכן". ראה, למשל, בפרק ח' בהמשך, בו יש לך גם "אהל מועד" וגם משכן.
אונקלוס מתאגם תמיד אהל כ"משכן", כפי ש"סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה" מתורגם כ"זורו כען מעלוי משכני גובריא חייביא האלין"


2. המשנה ממסכת כלים

משנה זו עוסקת בבית המקדש שבירושלים, לא במשכן. במזבח האבנים - מזבח העולה, ולא במזבח הנחושת שבמדבר. ראה, למשל, את המשנה הקודמת, הפותחת את נושא האמות, בה מוזכרת "שושן הבירה".
דומני כי התבלבלת כאן, משום שבמשנה זו אין שום דיון במידות של המזבח שבמדבר, וכל הדיון כולו - בבית המקדש שבירושלים.

ראה גם את דברי העיקרי תוסיו"ט (הערה ט"ז) על דברי ר"ע מברטנורא, שכאשר כתב הקרן "של מזבח הנחושת", מבהיר העתוסיו"ט בהאי לישנא: "הוא מזבח העולה של אבנים שעשה שלמה במקום מזבח הנחושת של משה".

בכך גם תמצא הבנה נכונה לדברים שציטטת בהמשך, מדברי התוסיו"ט. את מזבח העולה שבבית המקדש כינו, לפעמים, מזבח הנחושת, משום שהחליף אותו.


3. פירוש הרמב"ם למשנה, מידות

ראשית, כדאי לציין כי הרמב"ם, בפירושו זה, מכריע במחלוקת בין רבי יהודה ורבי יוסי לגבי גובה מזבח הנחושת - וכפי שלמדנו בדף נט במסכתנו.
יש להדגיש כי גם כאן, כאשר הרמב"ם כותב את הדברים עליהם אה מדבר, נראה כי דבריו מכוונים כלפי מזבח העולה שבבית המקדש, שהרי ציין כאן חמש אמות סובב - וכי היכן היה סובב במזבח הנחושת שבמדבר? הסובב הוא זה המתואר לנו במסכת מידות, שרוחבו אמה כידוע.