לא הבנתי מש"כ חילול ה' דוחה פיקו"נ, הרי יש חילול ה' גם מעצם אי קיום ההבטחה, אלא כיון דזו סברא ידועה שפיקו"נ מצדיק את זה ממילא אין חילול ה', הוא הדין הסברא נותנת שפיקו"נ מצידק עבירה על שבועה, ממילא גם בזה אין חילול ה'. ולכן נזקקתי לבאר לענ"ד שהחילול ה' היה מכיון שלא היה הכרח לישבע בשמו והיה עליו להקפיד על כך במיוחד בשבועה שכזו שיודע שעומד לעבור עליה.