עובדי עבודה זרה שאין מלחמה ביננו ובינם אסור להצילם אם נטו למות [ונראה ברור, שאם על ידי שיצילו יחזור למוטב, או ישבח לאלהי ישראל ויהיה קדוש ה', פשוט שמצוה להצילו כמו בענין השבת אבידה] ואסור לסבב להם המיתה - הלשון: "לסבב" משמע -אפילו על ידי גרמא רחוקה - אסור. ודין מורידין נאמר [והעושים אותו ] ונמסר -רק לדיינים (מוסמכים או על פי הנחייתם) כן כתב החזון אי"ש. ועוד כתב שאינו נוהג למעשה בזמן הזה[כנראה לפחות לגבי עוברי העבירה שמישראל] מכמה טעמים. לפי באור הגר"א דין מורידין נאמר על כמרי עבודה זרה. (כנראה בגלל שהם בעמוד והולך קאי להוסיף ברדיפת הצדיקים, או להסית עוד ועוד בני אדם להיות אדוקים בעבודה זרה ומידות שליליות ביותר). עוד יש לציין לדברי המאירי שכתב שהנוצרים אינם עובדי עבודה זרה ומאמינים בייחוד האל אף על פי שאנו חלוקים עליהם בחלק מעיקרי הדת. גם לפי הרמב"ם הבלתי מצונזר שהנוצרים עובדי עבודה זרה הם, הרי ידוע שבימינו אינם אדוקים בה ומנהג אבותיהם בידיהם.[יש גם לציין למחלוקת המחבר והרמ"א בענין סתם יינם של נוצרים] ולגבי עכומ"ז בארץ ישראל בזמן שידינו תקיפה אנו מגלגלין איתם שיעזבו מנהגי העבודה זרה ויקבלו עליהם כל מצוות בני נח. ועיין עוד ברמב"ם הלכות מלכים שכתב:..."וכן צוה משה מפי הגבורה לכוף כל באי עולם לקבל עליהם שבע מצוות בני נח"...הענין הכללי- כידוע- שנהיה ל"אור לגויים"....