"מרימר בר חנינא אוגר כודנייתא בי חוזאי, נפק לדלויי טעונה בהדייהו, פשעו בה ומית.
אתו לקמיה דרבא, חייבינהו.
אמרו ליה רבנן לרבא: פשיעה בבעלים היא!
איכסיף.
לסוף איגלאי מילתא דלמיסר טעונה הוא דנפק.

הניחא למאן דאמר פשיעה בבעלים פטור - משום הכי איכסיף,
אלא למאן דאמר חייב - אמאי איכסיף?

- לא מיפשע פשעו בה, אלא איגנובי איגנוב, ומתה כדרכה בי גנב הוי.
ואתו לקמיה דרבא וחייבינהו,
אמרו ליה רבנן לרבא: גניבה בבעלים היא!
אכסיף.
לסוף איגלאי מילתא דלמיסר טעונה הוא דנפק".

מצורף קטע מעניין מיוסף דעת (מדף פא ע"ב) המבאר את הנושא.