ראיתי בחוברת ישנה מלפני כמאה שנה, העורך היה הגרש"י זווין זצ"ל וחלק מהחידות שלו, דא עקא שלא מצאתי את התשובות שם: אולי יש למישהו רעיון,

א: היכן מצינו שאם עשה מצוה ע"י שליח מרוויח יותר מאם עשה המצוה בעצמו.
ב: היכן מצינו שאם רצה להזיק לחברו פטור ואם לא רצה להזיק, חייב.
ג: איך יתכן מציאה ששווה מעט צריך להשיב ואם היא שווה הרבה לא צריך להחזיר?
ד: היכן מצינו שמשביעים אדם שבועה על אף שכלל לא מאמינים לו על שבועתו?
ה: איך יתכן שחפץ של אדם נמצא ביד איש אחר, ואסור לו לתת את זה לבעל החפץ ואם בעל החפץ מכר את זה, או נתן במתנה, אף שהמכר או המתנה חלו, אסור לאותו אדם שמחזיק בחפץ לתת לקונה או למקבל.
ו: איזו פעולה אשה שאינה חשובה אסורה לעשות ואשה חשובה מותרת?
ז: איפה מצינו שעין הרע מזיק גם בדומם?
ח: היכי משכחת לה חיטים האסורים באכילה אבל אם טחנם חזרו להיות מותרים?
ט: היכן מצינו ששה ימים רצופים שאסור לשתות בהם יין ולילותיהן מותרים?
י: קיי"ל דמסייע אין בו ממש. היכן מצינו מסייע שחייב מיתה (לדעת הרמב"ם).