בס"ד

לענ"ד נראה לומר שדברי רש"י "דחשיב אגב עיקרו דאית ביה ד'" פירושם שמכיוון שהאילן הוא כולו יחידה אחת, בטל הנוף לגבי הגזע (משמע כך מתוך שאמר דחשיב אגב עיקרו ולא נקט בתר עיקרו, היינו שאין צורך ברוחב 4X4 והגזע מוגדר מקום חשוב לגבי הנוף בכל מקרה) ונחשב כאילו הוא ממוקם במקום בו עומד הגזע, ואפילו אם אין בגזע עצמו 4X4, הרי הוא עומד ברה"י, שזה מקום דאית ביה ד'.

כך גם מתיישב המשך דברי רש"י "ודרב חסדא דלא כרבי ודלא כרבנן" שרבי יניח הסתעפות נוף כטפלה לגזע ואולי נדמה זאת לכל מה שמוגדר כיחידה אחת, ואז גם קנה הנעוץ ברה"י ומסתעף לרה"ר יחייב רבי דומיא דאילן, ואילו רב חסדא אמר "ונח על גביו"- באויר רה"י, אבל אם מסתעף הקנה לאויר רה"ר לא יחייב רב חסדא, וזהו דלא כרבי, ודלא כרבנן - לפי הפירוש הראשון ברש"י - שמצריכים גם ברה"י מקום 4X4 (או שאולי נותנים גבול לגובה רה"י). [משמע כך מתוך שבפירוש השני אומר רש"י שחכמים מודים ברה"י כדרב חסדא].