סיפר רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל (ראש ישיבת עץ חיים בעל "אבן האזל") שביקר תלמיד חכם זקן מופלג שהיה סומא ל"ע, ואותו ת"ח הראה לו מחברת של חידושי תורה ואמר לו; אלו חידושי התורה האחרונים שלי. ואפרש שיחתי.

וכך מספר אותו ת"ח סומא. רגיל הייתי לעמול בתורה בעיון ולחדש חידושי תורה ואף להתאמץ להעלותם על הכתב ולמרות חולשת ראייתי מזה שנים רבות, לא חסתי על עצמי ולא נתתי דרור לעיניי החלושות והמשכתי ללמוד כהרגלי למרות שנותיי הרבות. כל מכירי חברו עלי לומר שלא אתאמץ כל כך אלא אלמד בצורה יותר קלה ופחות מאמצת. לאט לאט חדרו הדברים לליבי והחילותי לומר לעצמי, הרי יודע אני את רוב הש"ס בעל פה, ואוהב אני ללמוד בבקיאות, אולי באמת אפסיק ללמוד בעיון הדורש הבטה בספרים ואתחיל ללמוד באופן קל ונוח. עד שאכן יום אחד סיימתי איזה ענין ורשמתי את חידושיי במחברת זו, והחלטתי ממחר להתחיל ללמוד בבקיאות ולהסתמך בעיקר על זכרוני.

באותו יום איבדתי לפתע כליל את מאור עיניי! על כן אני אומר ומדגיש זו המחברת האחרונה...

היה רבי איסר זלמן מבאר לשומעיו את המסר. למדנו מכאן שלפעמים על ידי שאדם משעבד עצמו לתורה הוא מקבל כוחות מיוחדים מהשמים שלולא התחייבותו לתורה לא היה מקבלם.

כשאדם מתחיל מסכת על מנת לסיימה, הוא רוכש ביטוח מסויים עד סוף המסכת. אם הוא מתחיל ללמוד ש"ס הוא רוכש ביטוח לשבע שנים ומחצה. ובפרט אם הוא מתחייב ללמוד בשעה קבועה בשיעור עם הרבים, יש לו סייעתא דשמיא מיוחדת.

ישנה שמועה ידועה שלומדי שיעורים קבועים, כמעט אין להם עיכובים. הם לא עושים קונצים. הם תמיד באים ולא מחסירים. בשיעור שלי ישנם אנשים שכבר שני מחזורים לא החסירו יותר מעשר פעמים בערך. אם זו תופעה טבעית, אם זו תופעה סגולית של סייעתא דשמיא. אין זמן ו"סבלנות" להיות חולה במשהו רציני... הברכה שרויה בדבר הסמוי מהעין. אולי לא כדאי לפרט מדי, אבל אומרים שלומדי השיעורים הקבועים חולים הרבה פחות...

בסיום המחזור הקודם עלה אל ביתי בבוקר ערב הסיום יהודי תלמיד חכם וסיפר לי שהוא גם רצה ללמוד דף היומי, אבל לבד ללא ציבור. כל מסכת הוא מתחיל, אחר כמה זמן הוא פוגש מישהו , היכן אוחזים, עונה הלה בדף מו למשל, ואני הייתי בטוח שאני בערך בדף עם כולם ואני רק בדף ו... וכך זה חוזר על עצמו בכל מסכת.

אגב, אותו יהודי בא לבקש משהו. היות וידוע שמי שמסיים מסכת יש כח לתפילתו וברכתו ביום הסיום, וקל וחומר למסיים ש"ס. (זה מקובל מהשאגת אריה והרב מבריסק שנהגו לקרוא לאנשים הזקוקים לישועות ביום הסיום). אלא שלומדי השיעורים לפעמים חסר להם, לכן הוא מחפש מגיד שיעור שלו כנראה לא חסר. הוא צריך ברכה על בתו שנישאה וזה שבע שנים אין לה ילדים...

כדאי להתכונן ליום הגדול לנצלו לתפילות מעומק הלב כל אחד על ענייניו האישיים ועל הציבור, ולרכוש ביטוח לשנים הבאות.