זוכרני שדיברנו כאן פעם על הרב נדל זצ"ל ורבים הצטערו שפיספסו. הנה אתגר. הגאון הזה מתלמידי החזון איש, בעל מוח שלא מעלמא הדין, יושב כל היום בביתו וסוער בכל חלקי התורה, זמין לכל שואל בתנאי שאתה מוכן היטב ומחושבן הכי טוב ששייך.

בצעירותי הייתי עולה אליו פעם בשבוע. לדבר בלימוד. אחרי רבע שעה הייתי חייב לברוח מביתו, וכותב במשך כמה שעות מה ששמעתי, והראש היה כואב לי מזה יומיים...

בסיפור הזה היתה לי חקירה בדין ספק טומאה ברשות הרבים טהור, האם ההלכה היא להכריע את המעשה, כלומר בספק נגע, דנים כאילו הכרענו שלא נגע, או דזו הכרעה בשאלה שבאה לפנינו, בא לפניך כלי שטהרתו תלויה בשאלה של מגע ברה"ר, ההכרעה היא שהכלי טהור, ונפ"מ באופן שדוקא אם נגע הכלי טהור ולהיפך. והייתי משוכנע שאי אפשר למצוא ציור כזה.

אמר לי הגאון שליט"א, שהחקירה לא חקירה, שני הצדדים לא בכיוון בכלל, ואם היא היתה נכונה לא זה הכיוון של הנפ"מ, הדבר היחיד הוא שלמצוא כזה ציור זה ממש לא בעיה, וראיתי סופר באצבעותיו, כעשרים או שלושים נפ"מ.

ביקשתי שיאמר לי שנים. ואז הוא אמר לי את הנזכרת ועוד אחת. בריש פרק ג' דחגיגה המטביל כלי בתוך כלי, אם אין שפופרת הנוד בפי החיצון, תעלה טהרה לפנימי רק אם החיצון גם טמא, מיגו דסלקא ליה טבילה לחיצון סלקא גם לפנימי. כעת הכלי הפנימי ודאי נטמא, והכלי החיצון היה ברה"ר וספק נגע בו הטמא, והטבילוהו לפנימי בתוך החיצון. והחיצון כבר נשבר ונוגע לנו רק הפנימי, להצד שהטמא נגע בחיצון הפנימי שלפנינו טהור וכו'.

מי שרוצה לראות עילוי אמיתי מסוגם של ר' מנחם זמבא והצפנת פענח, מומלץ לו לטרוח ולקבל את פני האיש הענק הזה. אגב הוא לא פירסם מעולם בדפוס שום דבר תורה. אמנם רבים מדבריו התבדרו על ידי תלמידיו, אבל הוא עצמו לא כותב ולא כתב אף מילה.