א.
להלן מספר הסברים לעניין - ברם אין בהם בכדי לסלק את כל תמיהתך - שאכן מלווה את הלומדים סוגיה זו,

ומ''מ יש בהן להקל על ההרגשה - וליישב הגיונית חלק משמעותי מהקושי.

ב.
אכן התורה ניתנה עטופה ומוטמנת בחלק מדיניה בכוונה להרחיק אותה מהגויים ומסיבות נוספות . ורק את כללי הסקת ההלכות מסר לחכמים לקבוע לפי דעתם.

1. ראה דברי הקצות:
...וכבר אמרו בגמרא: לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל תורה שבע"פ, שנאמר: "כי ע"פ הדברים האלה כרתי אתך ואת ישראל" והוא כריתת ברית והאהבה הנפלאה שנתן לנו תורה שבע"פ במתנה גמורה. וממדבר מתנה כפי הכרעת החכמים.

ואמרו בש"ס: תורה רובה בע"פ ומיעוט בכתב, שנאמר: "אכתוב להם רובי תורתי כמו זר נחשבו". והיינו, דאם היה הכל בכתב מיד ד' עלינו השכיל, אנחנו כמו זר נחשבו. כי מה לשכל האנושי להבין בתורת ד'? אבל בתורה שבע"פ משלנו הוא. ע''כ.

2. ודברי בעל העיקרים (מאמר שלישי פרק כג) בטעם שני שהביא:
...לפי שאי אפשר שתהיה תורת הש"י שלמה באופן שתספיק בכל הזמנים, לפי שהפרטים המתחדשים תמיד בענייני האנשים כמשפטים והדברים הנפעלים הם רבים מאד משיכללם ספר.

על כן נתנו למשה בסיני על פה דברים כוללים נרמזו בתורה בקצרה, כדי שעל ידם יוציאו החכמים שבכל דור ודור הפרטים המתחדשים, והם הדברים שנזכרו בתורת כהנים בתחילתו באותה ברייתא המתחלת ר' ישמעאל אומר בשלוש עשרה מדות התורה נדרשת מקל וחומר ומגזרה שוה וכו'.

וע"י אותן הדרכים או אחד מהן יוודע כל מה שלא נמצא בתורה בפירוש. אבל מה שנמצא בתורה בפירוש או בקבלה, אין היוצא באותן הדרכים מועיל ולא מעלה ולא מוריד לבטל הכתוב או הקבלה.ע''כ.

ג.
בוודאי שיש רובד נסתר בתורה כדברי הרמבן בהקדמתו לתורה. ומה שאיננו מבינים ברובד זה
יובן ברובד ובמצב השני.

לעיתים הוא לזמן עבר - בבריאה או לפניה. ולעיתים הוא לזמן עתיד כדברי חזל על ר' עקיבא ..כאשר עלה משה כדי לקבל את התורה, הוא מצא את הקדוש ברוך הוא יושב ומדביק כתרים לאותיות..שלא היו לו דורשין .

ואז..השיב לו האלוקים: "יש אדם שיחיה דורות רבים אחריך, ושמו הוא עקיבא, הוא יבחן כל קצה של כל אות ויסיק מהם הלכות על גבי הלכות".

ולעיתים התשובה טמונה בעולם האלוקות וסוד ה' ליראיו.

היינו הקושי הוא אמיתי. והסברים חלקיים ישנם.
וההבנה שהבנתינו מוגבלת -
מביאה להשתוממות לפליאה וגם להכנעה וענווה .

כי "אֲרֻכָּ֣ה מֵאֶ֣רֶץ מִדָּ֑הּ וּ֝רְחָבָ֗ה מִנִּי־יָֽם׃. איוב י''א.