אנחנו רגילים שהלכות רבות נדרשות מדיוקים, ישובי סתירות ורמזים של התורה.
נכון שכאן מדובר על הלכה שלמה - שיש לה פרטים רבים, אבל העיקרון הוא זהה: התורה לא נכתבה כספר חוקים מסודר. בתורה יש עירובי נושאים, אין מוקדם ומאוחר, סתירות, פסוקים שחזל הוציאו מפשוטן וכו'.
למה התורה נכתבה כך? זו כבר שאלה שמטבע העניין עמוקה ונוגעת בנושאים יסודיים. יתכן שהיא קשורה לאופן שבה אדם (משה) יכול לקבל את התורה מהקב"ה, וכמו שכתב הרמב"ם שאף אחד לא יכול להבין את אופן זה.
אם, באופן בסיסי (בלבד, כי יש הבדלי דרגה מהותיים) נדמה זאת לנבואה בכלל, אפשר שהדבר יתקשר לדיונים על האופן שבו נבואה מגיעה לאדם, ואכמ"ל.