1.
זה תלוי בכל מקרה. לרוב אין מספיק זמן וגם יש צורך לפקס את השומעים. לכן אני בוחר את הפירוש העיקרי, אלא אם כן הוא מורכב מידיי. לרוב אציין, שיש עוד פירוש. במקרים רבים אני בוחר גם בפירוש שונה (כמו ר״ח, ר׳ גרשום) אם הוא יותר פשוט, ובמיוחד אם פירוש רש״י נדחה מההלכה המקובלת. במקרים אלה אציין שזה לא לפי רש״י.

2.
זה מאוד תלוי באורך של הפירושים
בדוגמה שהבאת מדובר על שני פירושים לאורך כל הסוגיה אז הבאתי רק את הפירוש שרשי הכריע כמוהו אבל בדרך כלל כשמדובר על שני פירושים יחסית קצרים אני מלמד את שניהם

3.
אם אפשר לזקק את ההבדל בין הפירושים כגון אחותו הגדולה-פרה/כבשה שנולדה במחזור לפני לעומת אחותו הקטנה -רחלה/כבשה צעירה יותר. ולציין שיש ברשי שני פירושים כאלה. מודיע שאני בוחר אחד (מה שמתלבש לי להסביר לאורך כל הסוגיה ולאו דווקא מה שרשי בחר) .
כך שמצד אחד הצגתי ללומדים את שני הפירושים (ולא באופן כללי) ומצד שני כדי שהשיעור יהיה קל וזורם הולך למהלך עם פירוש אחד

4.
גם אתמול וגם היום הפירוש שרש”י נשאר איתו היה הפוך מהפשט הפשוט של המילה ואפילו שינה גירסה.
לכן אם אתה מסביר את פירושו השני של רש”י אתה צריך לנמק למה אתה מסביר ככה.
אני חושב שבסוף ההשקעה זה על המגש להכין טוב ולזכור את הפירושים ואיך הם מסתדרים או לא בסוגיה, ובמצב שהמגש מגיע מוכן ברמה גבוהה אפשר גם להעביר את זה בקלות ללומדים.
נניח את כל הדוגמאות של רש”י בדף ט ביבמות על פניו אין צורך להעביר בשיעור... אלא אפשר להעביר את הרעיון.
גם כשיש מחלות מהותיות בין רש”י ותוס’ וזה בשלוף אני חושב שכדאי להכניס.
המודל שלי זה הרב אפרים סגל מדירשו, הוא לרוב לא מפספס מחלוקות מהותיות ופירושים הנוגעים לפשט הסוגיא, ומצליח להעביר אותם ממש בקלילות ובקצרה