"לכי תיכול עלה כורא דמלחא", כשתאכל עליו כור מלח.
רש"י מסביר: לשון בדיחה. כלומר, יעבור עוד הרבה זמן עד שתכירנו באמת.
אך אולי הגמרא אומרת משהו מדויק יותר מאשר סתם "ייקח זמן".
במזרח הקדום מלח לא היה רק תבלין, הוא סימל קשר, נאמנות וידידות. בתנ"ך נאמר "ברית מלח עולם". אריסטו כתב שאי אפשר לידידות אמיתית לפני שאכלו יחד מלח, ופלוטרכוס ייחס למלח את אותו סמל בדיוק.
מכאן שכוונת הגמרא אינה רק כרונולוגית: ייקח לך זמן להכיר אותו, אלא איכותית: רק אחרי שאכלת עם אדם, חיית עמו, עברת דרך משותפת, נוצרת קִרבה אמיתית.
כלומר, כשנאכל יחד מלח ונתקרב אולי אבין מה אמרת

מקור: משה גרוס