סקר
מסכת בבא קמא:





 

פורום פורטל הדף היומי

כלליח חשון תשפ"ד09:55מהר"ם שפירא - חיים של מסירות נפש אמיתית / ‏לינקוש
מקור

מהר"ם שפירא - חיים של מסירות נפש אמיתית

תשעים שנה לפטירת הרב יהודה מאיר שפירא מלובלין זצ"ל מייסד לימוד 'הדף היומי'

הרב יואל קטן
ז' בחשון תשפ"ד 22.10.23, 16:21

חיי הגאון הרב יהודה מאיר ב"ר יעקב שמשון שפירא זצ"ל, שכונה לימים המהר"ם שפירא מלובלין, היו קצרים.

הוא נפטר בגיל 46 אחרי מחלה קצרה, ולא השאיר אחריו זרע. אולם המורשת שהשאיר אחריו גדולה לאין שיעור מזו של הרבה גדולי תורה שזכו לאריכות ימים מופלגת. מהר"ם שפירא ידוע בעיקר על שם מפעל הדף היומי שייסד, שזכה ב"ה, בעיקר בדורנו, להיות 'מנוע צמיחה' שאין דומה לו בכמות לימוד התורה בישראל ובמידה מרובה גם באיכותו.

אולם עם ישראל חייב לו תודה גדולה על לפחות שני מפעלים נוספים – הקמת ישיבת חכמי לובלין בעיר לובלין שבפולין בשנים שלפני השואה, וכן על היותו מגדולי המנהיגים של יהדות פולין, שהייתה לפני השואה המרכז היהודי הגדול ביותר בעולם, כשידיו רב לו בכל דבר קטן וגדול של הפצת תורה ויהדות בארצו ובמידה מסוימת גם בעולם כולו.

נוסף לכל שאר תפקידיו הרשמיים והמעשיים הוא שימש שנים רבות גם ציר לסֵיים (הפרלמנט הפולני) כנציג היהודים הדתיים בפולין, וגם את תפקידו זה מילא במלוא כוחו ובהצלחה מרובה. במקביל הוא שימש כרבן של קהילות גדולות וחשובות כפיוטרקוב ואח"כ לובלין, ולא הספיק לשמש במינוי האחרון שהתכוון 'לקנות' (ליתר דיוק – למכור) בכסף מלא – הוא הסכים לעבור ולשמש כרבה של העיר לודז' הגדולה והעשירה תמורת כיסוי כל החובות שנותרו מהבנייה המפוארת של ישיבת חכמי לובלין והתחייבות להחזקת הישיבה ע"י עשירי העיר לודז'. ה'עיסקה' כבר הייתה סגורה, אבל מהר"ם שפירא נפטר בפתאומיות לפני שהספיק לממש את התוכנית הזו.

לא רק את רבנותו הסכים 'למכור' עבור הקמת הישיבה והחזקתה – אלא גם את עתידו התורני, את פרסומו, את האפשרות להיחשב כאחד מגדולי המשיבים וכאחד מגדולי המחדשים בדורו, על הכל הוא ויתר תמורת השגת מימון להוצאות הענק של בניית הישיבה הגדולה ואחזקת מאות תלמידיה ועשרות רבניה, נוסף למוסדות תורה וחסד אחרים שקמו סביבה. הוא הוכרח להשקיע את מיטב כוחו במשך שנים באיסוף כספים בעולם כולו, וכך במקום ללמוד וללמד ולחדש ולכתוב ולפרסם - הוא היה יוצא מביתו ומישיבתו במוצ"ש מיד אחרי ההבדלה ונוסע למסעותיו ברחבי אירופה וארה"ב כדי לאסוף את הסכומים הגדולים שהיה נזקק להם, מסירות נפש אמיתית שאין כמוה עבור הפצת התורה בעם ישראל.

אבל נחזור לדמותו עצמה: הוא נולד בשנת תרמ"ז (1887) בעיר שאץ שבצפון רומניה (אז חלק מהונגריה הגדולה) למשפחה מיוחסת משני הצדדים של תלמידי חכמים, וכבר בילדותו נחשב לעילוי מיוחד במינו. משפחתו הייתה קשורה לחסידות צ'ורטקוב, והעילוי הצעיר זכה לקרבה גדולה מאת האדמו"ר רבי ישראל פרידמן זצ"ל. כחסיד נאמן נכנע ללחצי האדמו"ר, וקיבל עליו את המינוי לרב העיר גלינה שבגליציה כשהוא רק בן 23. הוא נכנס לתפקיד בכל המרץ והצליח לשנות לחלוטין את המצב הרוחני בעיר, וכשעזב אחרי עשר שנים ועבר להיות רבה של העיר הגדולה סאנוק הותיר אחריו עיר מלאה תורה ויהדות וקהילה מבוססת, שזכרה לו חסד נעורים - עד שנכחדה בשואה עם כל קהילות הקודש. את סאנוק הוא בחר למרות שנקרא אז, בגיל 33 בלבד, להתמנות כרבה של ורשה הבירה, כנראה חשב שהשפעתו בסאנוק תהיה משמעותית יותר.

בינתיים תפס אותו הרעיון המדהים של לימוד הדף היומי העולמי, והוא הצליח במאמצים רבים לשכנע רבנים ואדמו"רים שלא מדובר בהסתפקות במועט בלימוד התורה כמו שהם חששו - אלא בתוספת ובריבוי לימוד תורה גם אצל לומדי תורה ובעיקר אצל המון העם. לקראת סוף שנת תרפ"ג ב'כנסייה הגדולה' של אגודת ישראל הציע את הצעתו לפני כל הרבנים והנציגים של יהדות התורה בעולם, והיא התקבלה בהתלהבות שקשה לתאר אותה – רבו האדמו"ר מצ'ורטקוב קם על רגליו וניגש אליו ונשק אותו על מצחו לפני כל הקהל המריע, והרבי הגדול מגור בכבודו ובעצמו, ה'אמרי אמת', התחיל ללמוד את מסכת ברכות בראש השנה הסמוך, יום פתיחת לימוד הדף היומי, ועמו רוב חסידיו.

מהר"ם הספיק להוציא לאור את ספר השו"ת שלו 'אור המאיר', ומיד עבר לפרויקט הגדול של חייו – הקמת ישיבה גדולה, בנויה ממסד עד טפחות באופן אידיאלי ואופטימלי, גם רוחנית וגם חומרית. בניגוד לעניות ששררה ברוב הישיבות ובתי המדרש בפולין, בהם היו הבחורים צריכים לדאוג לעצמם לאש"ל בתנאים לפעמים קשים מנשוא, כמו שינה במחסנים ובחנויות כשומרי לילה, ואכילת 'ימים' אצל משפחות מזדמנות בתנאים משפילים, הוא החליט שאצלו הכל יהיה אחרת; ובניגוד ללימוד המקובל בבתי המדרש המקומיים שהתקיימו בלי אירגון ובלי שיטת לימוד מסודרת – הוא החליט שבישיבה שלו הכל יהיה כפי שצריך להיות לכתחילה. בדרכו היסודית הוא התייעץ עם רבנים ולמדנים וסייר בישיבות רבות בפולין ובליטא, עד שהחליט איך לבנות את הישיבה החדשה שלו ואיך לארגן אותה באופן המיטבי, רוחנית ולמדנית וגשמית.

בל"ג בעומר תרפ"ד הונחה אבן הפינה לבניין ענק במרכז לובלין תוך התלהבות עצומה של כל יהודי פולין, שראו בצדק בישיבה שתקום פריצת דרך ושדרוג היסטורי של לימוד התורה בארצם ובכל העולם. שש שנים נמשכה הבנייה, ובחודש סיון תר"צ בהשתתפות רבבות יהודים מכל העולם נחגגה במשך שבעה ימים תמימים חנוכת הבית, ומיד התחילה הישיבה הנפלאה הזו בפעולתה. התקבלו אליה רק תלמידים שעמדו במבחן על מאות דפי גמרא וגם הביאו המלצה מרב העיר שבה התגוררו, והתלמידים התחייבו ללמוד בכל כוחם במשך שנים; אך תמורת זה הם קיבלו את כל התנאים ללימוד ללא הפרעה (כפי שמקובל היום ברוב הישיבות - והיה אז נדיר מאוד), כשעל גבם צוות של תלמידי חכמים מהטובים בכל אירופה. בשנה הזו גם עבר מהר"ם שפירא מפיוטרקוב ללובלין, כשהוא מותיר את רבנות פיוטרקוב לבן דודו הרב משה חיים לאו הי"ד, אביו של הרב ישראל מאיר שליט"א וסבו של הרב הראשי דהיום. מהר"ם הנהיג בישיבתו סדרים מיוחדים, פעל להשגת הר"מים הטובים ביותר, ודאג מאוד לבריאותם ולהצלחתם של תלמידיו-בניו. הוא גם הקים בישיבה ספרייה תורנית ענקית, אותה שרפו הנאצים בפומבי עם כניסתם ללובלין שנים ספורות לאחר מכן. אבל את מיטב כוחותיו היה צריך להקדיש כאמור לעניינים חומריים – תקציב להחזקת הישיבה ותשלום חובותיה.

קהילת לובלין נהנתה מאוד מרבה החדש, הישיבה הלכה והתפתחה בכמות ובאיכות, הכל נראה פורח ואופטימי – עד שלפתע חלה מהר"ם שפירא בדלקת גרון חריפה, ואחרי ימים ספורים הלך לעולמו כאשר הוא מוקף בתלמידיו. היה זה ערב שבת פרשת לך לך תרצ"ד (1933), והיום חשך עבור יהדות פולין והעולם כולו. הוא נקבר בלובלין, ולמרות שלאחר שנים ספורות בית הקברות נחרש ונהרס ע"י הנאצים וסיימו את מלאכתם הקומוניסטים - קברו נותר על תלו בדרך פלא. בשלהי שנת תשי"ח הועלו עצמותיו לארץ ע"י אחיו ששרד את השואה בעזרת תלמידיו ואוהביו, והוא נטמן ב'אוהל' מכובד בחלקת הרבנים בהר המנוחות בירושלים.

מהר"ם שפירא זצ"ל היה מגדולי ישראל שבאמת אפשר לומר עליהם שלא הותירו אחריהם כמותם. איש פלא מיוחד במינו, כליל השלימות, תלמיד חכם עצום, פה מפיק מרגליות, איש אירגון ומעשה למופת, מחנך בחסד עליון, ששינה במידה מרובה את העולם היהודי למרות שמת בחצי ימיו. לא הזכרנו שהוא גם חיבר והלחין שירים רבים שמנוגנים עד היום, ולא דיברנו על יחסו החם לארץ ישראל – כל 'משולח' מא"י שהיה מגיע לעירו היה מוזמן לביתו בכבוד גדול, והוא היה חוקר אותו במשך שעות על כל מה שקורה בארץ הקודש לפרטי פרטים. כמה פעמים אף אמר למקורביו שיתכן שטעה שהקדיש את כוחותיו לבניין הישיבה בלובלין שבפולין, במקום לבנות ישיבה גדולה מרכזית-עולמית בירושלים עיה"ק... יש אומרים שבשנתו האחרונה כבר תכנן בפועל עלייה לארץ, באומרו שאת תפקידיו בגולה כבר סיים; אך פטירתו בטרם עת לא נתנה סיפק בידו להגשים את חלומו, מנגד חלם על הארץ ואליה לא בא, ורק עצמותיו זכו לשכון בה כבוד.

אבל חלום אחר שלו התגשם 'בגדול'. יוזמתו הגאונית ל'דף יומי עולמי' הכתה שורשים והנצה ניצנים, ובשנים האחרונות זכתה לעדנה בציבורים רחבים שלא ניתן היה לחלום שהם יהיו חלק מהפרויקט הזה. באופן פרדוקסלי סייעו לכך מאוד אמצעי הטכנולוגיה האלקטרוניים החדשים שעוטפים אותנו סביב סביב, וגרמו לנגישות יוצאת מן הכלל ללימוד המשותף העולמי הזה, כל אחד לפי מקומו וסגנונו וזמנו והרגליו. בשבוע הבא מסיימים לומדי הדף היומי את מסכת קידושין וסדר נשים ומתחילים את מסכת בבא קמא מסדר נזיקין, ושמחה רבה תציף את כל הלומדים, ועד שמים תגיע. אשריך רבי מאיר שרעיונך המבריק מכה גלים כמעט מאה שנים מאז שהוצאת אותו לאור העולם, ונראה שבעז"ה קיומו מובטח לנצח. זכות לימוד התורה של כה רבים תעמוד לנו בעולם הזה לנצח את אויבינו ולהמשיך לבנות את ארצנו, ותעמוד לרבנו רבי מאיר שפירא מלובלין לעולם הבא. תנצב"ה.

 

טוען....

הודעה ראשית   օ הודעה ראשית ללא תוכן   תגובה להודעה   օ תגובה להודעה ללא תוכן   הודעה חדשה   הודעה שנצפתה   הודעה נעוצה  
סימון משתמשים משתמש מחובר   מומחה   מנהל              תקנון הפורום
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר