1. לגבי טענת הרב כוכב, ש"לא מבעיא" [מהבנין הסביל, אתפעל] פירושו "אין בזה בעיה", בניגוד ל"לא בעי" [מבניין קל, הַפָּעיל] -- יש לציין שמצאנו גם "לָא מִיבָּעֵי לָךְ לְמֵיזַל!" (קידושין ע, א), שפירושו "אינך צריך ללכת", ולכן היה ניתן לפרש גם בחולין את "לָא מִבַּעְיָא" כפרשנות המקילה, "אינך צריך ליטול".
אלא, שטרם מצאתי מקור בר סמכא לפרשנות מקילה זו:
רש"י בעירובין יז ע"ב לפי נוסח הדפוס: "כל שכן. דצריך:" [והשווה למהדורת עוז והדר], וכן בחידושי הרא"ה לברכות כותב "בעי נטילת ידים", וכן פסק הרמב"ם, וכן האו"ז והרדב"ז הנ"ל.

2. יש לציין שבמסכת עירובין גורסים הדפוסים וגם 4 כתבי יד שב"הכי גרסינן": א"ל לא מיבעיא.
לעומת זאת, במקבילה בחולין הרוב גורסים "אמר ליה כל שכן" [כמו רש"י בעירובין].

לול"ד, הייתי מציע שמא הנוסח המקורי של הסיפור היה הנוסח ה"בעייתי", הדו-משמעי, "לָא מִבַּעְיָא", וכדי להנהיר את משמעותו הוא תוקן ל"כל שכן".