ותרווה נחת:

ב"הדרן" על מסכתות הש"ס, אמור בין השאר: "שהם עמלים ואינן מקבלים שכר ואנו עמלים ומקבלים שכר" – שאל הרב פעם בדרשת הדרן: ומה הגדלות בכך שמקבלים שכר על עמל? והרי השכל הפשוט מורה כן? אלא – אמר הרב – כאשר יהודי עובד ועמל בעבודתו היום כולו, טורח רבות על פרנסתו וכאשר מגיע הערב, מחפש הוא שעור-ערב ולומד את הדף-היומי, אפילו כאשר הוא נרדם בשעור, אלא שמאמץ הוא את עיניו ופוקחן בחזקה כדי להסתכל בגמרא ומטה אזנו, בעל כרחה, לשמיעת קטע גמרא, אין הוא מקבל שכר רק בעד שעת הלימוד גרידא - אלא בעד כל העמל שעמל ביום כולו בעבודתו. וזהו הפרוש - סיים הרב - של "אנו עמלים ומקבלים שכר"... ואמנם - אשרינו, מה טוב חלקנו, על כך!... (הרב מאיר שפירא מלובלין, ספר היובל למהר"ם שפירא, עמ' 86-87)