סקר
מסכת בבא קמא:





 

פורום פורטל הדף היומי

כלליד סיון תשפ"ג13:08הקשר המיוחד של רבותינו נשיאנו למחולל 'הד / ‏לינקוש
מקור

הקשר המיוחד של רבותינו נשיאנו למחולל 'הדף היומי'

כיצד כינה הרבי את הגאון הרב מאיר שפירא מלובלין מחולל תקנת לימוד הדף היומי, ומתי הרבי אמר שדף היומי נקבע על ידי גדולי ישראל וקשור עם זכות הרבים? ומה הגיב הרבי לשאלה האם לערוך חגיגה גדולה בסיום הש"ס במסגרת הדף היומי? • למי הרבי הריי"צ כתב שהוא נהנה מחיזוק לימוד דף היומי? • לקראת סיום מחזור ה-13 של דף היומי, הסופר והמרצה הרב שבתי ויינטראוב מגיש סקירה מרתקת על הקשר הנפשי בין הרבי הריי"צ והרבי נשיא דורנו למחולל הדף היומי הרב מאיר שפירא מלובלין זצ"ל

לרגל סדרת סיומי הש"ס המרכזיים הנערכים השבוע בארץ הקודש ובעולם, מגיש הסופר והמרצה החב"די הרב שבתי וינטראוב סקירה מרתקת מזווית פחות מפורסמת, על התייחסויות של הרבי הריי"צ והרבי והקשר שלהם עם מחולל התקנה, ראש ישיבת חכמי לובלין הרב הגאון מאיר שפירא זצ"ל, מענות והתייחסויות, מלוות במסמכים היסטוריים ומכתבים נדירים.



מאת הרב שבתי ויינטראוב



"חסיד גדול היה מייסד הדף היומי"

"חסיד גדול היה הרה"צ ר' מאיר שפירא מייסד דף היומי" – כך התבטא הרבי בליל א' דחג - השבועות תשכ"ט בעת שהזכיר את מתקן ומחולל תקנת לימוד הדף היומי. (תורת מנחם כרך נו עמ' 220).



"בעל התקנה של לימוד הדף היומי"

ברבים הזכיר הרבי במהלך התוועדות י"ג תמוז תשט"ו (תורת מנחם כרך יד עמ' 210) את המבואר בשו"ת של הרב ר' מאיר מלובלין "בעל התקנה של לימוד דף היומי", בעניין מקושש עצים ביום השבת, שלאמיתו של דבר לא חילל את השבת.



"מורי וחמי חבבו ביותר ורצה מאוד שאשוחח אתו בלימוד"

בשיחת שבת פרשת צו תשל"א כאשר דן הרבי בפירוש רש"י על הפסוק (ויקרא ז, ב) והסיר את נוצתו במוראתה, אמר: "בחתונתי שהתקיימה בוורשה, נכח גם הרב רבי מאיר שפירא מלובלין, שהעניק לי במתנה את ספרו "אור המאיר" ולאחר מכן אף נטל חלק בשבע ברכות. מורי וחמי חבבו ביותר ורצה מאוד שאשוחח אתו בלימוד... התבוננתי אז בספר, ובין התשובות מצויה אחת העוסקת בפירוש רש"י זה הנידון עתה".

סיפור זה סיפר הרבי בתור "התנצלות" כביכול, על שמציין לספר שלא כל כך מצוי: "אל תחשדוני שאני בקי בכל ספרי השו"ת... עיינתי אז בתקופת החתונה בספר, ומאז נשארו הדברים בזכרוני". גם במכתב אל אחיו של הגאון רבי מאיר שפירא, מציין הרבי לתשובה ב"אור המאיר" בעניין עיבור השנה, ומתבטא במכתב "רשום בזכרוני" (ראה 'אגרות-קודש' כרך כד עמ' כג).

קברניט היהדות גאון ישראל וקודשו מאור הגולה

מכתב של הרב שפירא זצ"ל לרבי הריי"צ לחתונת ביתו שיינא הי"ד. התאריך שמציין הרב שפירא לרבי הריי"צ הוא "י"ח סיון מס' יומא דף נ' תרצ"ב". הרב מאיר שפירא מתנצל שההזמנה הגיע באיחור ולא ידע על החתונה. בתארים על הרבי הריי"צ הוא כותב "אל הדרת כבוד קדושת רבא דעמי' ומדברנא דאומתי' קברניט היהדות גאון ישראל וקודשו מאור הגולה האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. (ראה צילום)
מכתבו של הרב שפירא זצ"ל לרבי הריי"צ


"הרבי מליובאוויטש, לקחתם חתן גאון עולם"

הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין זצ"ל השתתף בחתונת הרבי נשיא דורנו שהתקיימה בי"ד כסלו תרפ"ט בוורשה, פרטים מרתקים ממה שהתרחש בחתונה הגדולה סיפר הגה"ח רבי שמואל זלמנוב:

"זכיתי להשתתף בעצמי בשמחת הנישואין של הרבי. ולא עוד אלא שבחלקי נפלה הזכות להיות המלצר הממונה על השולחן הראשי בו הסב החתן שליט"א, לידו החותן כ"ק הרבי נ"ע, ולידם גדולי האדמורי"ם וחשובי הרבנים של וורשה באותם הימים. זכיתי לראות איך כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע פנה אל הגאון המפורסם רבי מאיר שפירא זצ"ל רבה של לובלין, שישב בסמוך לחתן, והציע לו לשוחח עם החתן בדברי תורה. הגאון רבי מאיר שפירא פנה איפוא אל כ"ק אדמו"ר שליט"א ואמר: "נו זאגט עפעס" [=נו אמור משהו]...

"ראיתי איך במשך שעה ארוכה דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א אל הגאון רבי מאיר שפירא. הרבי שליט"א דיבר בשקט ובמתינות, ובמשך כל הזמן ישב רבי מאיר שפירא והקשיב בדריכות, ורק העיר אי אילו הערות קצרות. הדבר נמשך כאמור שעה ארוכה, ובסיומה פנה רבי מאיר שפירא אל הרבי הריי"צ ואמר: "ליבאוויטשער רבי, איהר האט גינומען אן איידים א גאון עולם" [=הרבי מליובאוויטש, לקחתם חתן גאון עולם].

ישב כמה שעות עם הרבי והעניק לו דורון דרשה

"למחרת החתונה, במסגרת תפקידי כ"שומר" לחתן, הייתי בבית המלון שבו התאכסן הרבי שליט"א, ושם הייתי עד לביקור מיוחד של רבי מאיר שפירא זצ"ל שבא להעניק לחתן "דורון דרשה" את ספרו שו"ת "אור המאיר". הם נכנסו לחדר צדדי וישבו שם כמה שעות, שבסיומן יצא הרב שפירא זצ"ל בהתפעלות גדולה."

על גליון ספר "אור המאיר שהעניק הגאון זצ"ל במתנה לרבי ליום נישואיו, רשם בכתב ידו: "מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין, ביום החתונה ג' וישלח תרפ"ט בעיר ווארשא יצ"ו, מאת המחבר".




ספר "אור המאיר" שהעניק הגאון זצ"ל במתנה לרבי ליום נישואיו



ספר לטובת לומדי הדף היומי

במכתב מה' אד"ר, תשי"ז להרה"ג ר' אלכסנדר סענדר יודאסין כותב הרבי: "במענה על מכתבו משלהי שבט בצירוף עם המחברות חידושיו בש"ס, ושאמרו לו שכדאי להדפיס לטובת לומדי הדף יומי וכו'. והנה יש להתייעץ בזה עם אותם היודעים אופן לימוד זה שבהתאם לזה יוכל להחליט ע"ד הנ"ל. ואף שבטח גם בזה חילוקים ישנם בכל זה ישנו הצד השוה בשיעור זה, כיון שמוגבל הוא, לימוד הדף גמרא ליום דף גמרא ליום, הגבלות למעלה והגבלות גם למטה, שמזה ג"כ הוראות לאופן החידושים והביאורים המתאימים ללימוד כזה."



לקחת מסכת בחלוקת הש"ס מהמסכתות שלומדים בדף היומי

במכתב של הרבי מתאריך י"ב טבת תשי"ז לרב זאב דוב לודמיר: "ונמסר רצונו הטוב להשתתפות בחלוקת הש"ס שמתחלק כאן ביום בהיר י"ט כסלו יום גאלתנו ופדות נפשנו ובצירוף בקשתו שיהיה מהמסכתות שלומדים בהדף יומי. (חלק ג' קנב, א).



"ללמוד מידי יום ביומו דף גמרא פרק תניא ושיעור תהילים"

במכתב של הרבי הריי"צ בתחילת תמוז תרפ"א ל"תלמידינו ידיד בן ידיד התמים מר יהושע זעליג שי'": "זכור יקירי את אשר דברו אתך לא פעם ושתים, חשוב הדברים היטיב והביאם בחיים בפועל. שם מורך ורבך עליך נקרא, כבודו ויקר תפארתו על ידך נתונה, הזהר במו. ודע לך כי כאשר בדרך ישרה תלך יבקש עליך ועל ביתך רחמים, כי מאושרים תהיו כל ימי חייכם בגו"ר. היה עברי נלהב, בן תורה, ללמוד מידי יום ביומו, דף גמרא פרק תניא ושיעור תהלים, אל יחסר המזג בשולחן ערוך ולקוטי תורה, ובשבת קודש להוסיף וגם לעת מן העתים להתפלל. זכור נא זכור פני קדש הקדשים אשר זכית לשרת, להיות מקורב אל מלאך ה' צבאות, התחמם באור מדותיו המסולאים, וזכור בכל יום וחשוב בזה ותמצא ארחות חיים בגו"ר." (אג"ק הריי"צ ה'מד כרך יד)



"שמור ללמוד בכל יום שיעור קטן בגמרא"

"במענה על מכתבך מג' משפטים, נכון הי' הדבר שתשתדל להשיג מלמדות במקום באופן שתוכל להתלמד גם מלאכת השו"ב, והשי"ת ישמור אותך ויצילך ויצליח לך, רק שמור ללמוד בכל יום פרק תניא ושיעור קטן בגמרא, ובשבת קודש להוסיף לימוד בלקו"ת תו"א או כתבי', דרושי' לא ארוכים. והשי"ת יהי' בעזרך ויתן לך פרנסה טובה בריווח." (אגרות קודש הריי"צ כרך יד ה'קנט)

"נהנתי לשמוע מחיזוק לימוד הדף היומי"

במכתב של הרבי הריי"צ מי' סיון תרצ"א להרה"ח ר' ישראל ג'ייקובסהן מי שעמד בראש אגודת חסידי חב"ד "מכתבו במועדו קבלתי ונהניתי לשמוע מחיזוק לימוד משניות וחיזוק לימוד הדף היומי" (ראה צילום)





לערוך חגיגה גדולה כפשוט...

מענה הרבי נשיא דורנו בכתי"ק על הדו"ח אודות סיום הש"ס במסגרת הדף היומי במונטריאול שאורגן על ידי המשפיע הנודע הגה"ח ר' פרץ מוצ'קין הר' גרעליצקי והר' אברהם קארף, כתב הרבי "נתקבל ות"ח ות"ח ודבר בעתו וכו'"

על ההצעה שנכתב בדו"ח לערוך חגיגה גדולה לכבוד סיום הש"ס במסגרת הדף היומי הרבי הוסיף בכתב ידו הק' "כפשוט..." (ראה צילום מתוך הספר אלה תולדות פרץ עמ' 374)





"אל חבורת לומדי הדף היומי בישיבת אור אלחנן חב"ד"

בישיבת אור אלחנן חב"ד בלוס אנג'לס היה סדר יומי מיוחד של התמימים עם בעלי בתים בהם למדו יחד את שיעורי הדף היומי. במכתב מיוחד שזכו לקבל מהרבי במענה על מכתבם שברכו את הרבי לרגל יום ההולדת י"א ניסן הם זכו למענה מיוחד כאשר הרבי כותב בראש המכתב: "אל חבורת לומדי הדף היומי בישיבת אור אלחנן חב"ד" . לפני החתימה הק' הוסיף הרבי בכתב ידו הק' בכבוד ובברכת החג (ראה צילום המכתב)




מדוע בעלי בתים לא לומדים גמרא במסגרת חברה ש"ס או דף היומי?

במכתב ארוך לר' זלמן העכט ע"ה מח' שבט תש"ג (חלק ז עמוד קי"ט - קכ"א) כותב הרבי הריי"צ בחריפות גדולה ובכאב נורא על כך בעלי בתים ונגידים לא לומדים גמרא מידי יום במסגרת "חברה ש"ס או במסגרת הדף היומי". "בדבר ידידנו מר... כתבתי לו שישתתפו בקביעות שיעור לימוד גמרא... צריכים לראות שבעלי בתים ראשם יהיה מונח בלהבין דף גמרא, וצריכים על זה התעוררות ביחוד. ובדרשותיו יוכל להסתייע ממה שאמרתי באחת השיחות כיצד הבעלי בתים והנגידים של היום מבזים את עצמם ברבים ועושים לעצמם את החרפות והביזיונות הגדולות ביותר שכאשר אני שואל יהודים בעלי בתים או נגיד איך אתה יכול ליישב לי את זה שבעסקים אתה מצליח, אבל ללמוד גמרא או אצל "חברה ש"ס" או אצל אלו שלומדים דף היומי, הוא עונה לי שהוא מאד רוצה ללמוד גמרא אבל הוא מוכרח להגיד את האמת שהראש לא מסוגל ולא פנוי לתפוס מה שהגמרא אומרת, זה מידי חריף לראש שלו..."

לאחר אריכות גדולה בדבר מסיים הרבי הריי"צ: "הם שיחיו צריכים להשתתף בשיעור לימוד גמרא שלומד ברבים ועליהם לחזור בינם לבין עצמם לעמול ולהבין. בעת הראשונה הדבר יכבד עליהם אבל לאחרי זה יהיה להם הרבה יותר קל."

(אג"ק הריי"צ חלק ז' עמודים קי"ט- קכ"א חלק מהמכתב ביידיש ומתורגם כאן)



"דף היומי נקבע על ידי גדולי ישראל וקשור עם זכות הרבים"

בדיון מרתק שערך הרבי בשבת פרשת ראה תשמ"ב האם ניתן כיום לעשות סיום על מסכת מועד קטן (לאחר שהרבי עשה סיום על מסכת מועד קטן בהתוועדות כ' אב) היות וכתוב בספר חסידים לא לעשות סיום בהפרסיא על מסכת מועד קטן בגלל העניינים של אבלות וכו' שיש במסכת זו, אבל הרבי אומר שלאחר שדשו בו רבים ושומר פתאים ה' אין עניין של סכנה ואפשר לעשות סיום.

כאן הרבי מסביר לאלו שניסו להשוות זאת לסיומי מסכת שעושים במסגרת לימוד הדף היומי, בטענה שגם שם הרי עושים את הסיום על המסכת מועד קטן בפרהסיא. והרבי אומר שעל לימוד דף היומי אין שאלה ומלימוד דף היומי לא ניתן להביא ראיה שמותר לעשות סיום על מסכת מועד קטן. וכך מסביר הרבי: "כאשר לומדים ש"ס על הסדר כדוגמת הלימוד ד"דף היומי" הרי הלימוד דמסכת מועד קטן אינו עניין בפני עצמו כי אם חלק מלימוד כל הש"ס כולו, ופשיטא שאין לדלג חס ושלום על לימוד מסכת זו. ולא בעניין זה קאי מה שכתוב בספר חסידים, ולכן אשר לומדים מסכת מועד קטן על סדר הש"ס לא זקוקים להטעם דדשו בו רבים ושומר פתאים ה'."

ובהמשך מוסיף הרבי על לימוד דף היומי "ולא זקוקים לטעם זה כאשר מדובר בלימוד מסכת מועד קטן כחלק מלימוד ד"דף היומי" שזהו מנהג שנקבע על ידי גדולי ישראל, וקשור עם זכות הרבים".

(ש"פ ראה מבה"ח מנ"א תשמ"ב התוועדויות חלק ד' ע' 2075)

 

טוען....

הודעה ראשית   օ הודעה ראשית ללא תוכן   תגובה להודעה   օ תגובה להודעה ללא תוכן   הודעה חדשה   הודעה שנצפתה   הודעה נעוצה  
סימון משתמשים משתמש מחובר   מומחה   מנהל              תקנון הפורום
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר