(קיבלתי אישור לפרסם)

בס"ד

כשאני פותח את דף הגמרא מסכת ברכות דף ב ע"א, ללמוד דף היומי עומד לנגד עיני דמותו של אבי זצו"קל מאז עומדי על דעתי אני רואה אותו יושב ליד הגמרא ולומד בה. לא נחשוב כי מדובר באדם פרוש מהבלי העולם. לא ולא, אבי היה מורה ומחנך ילדי תשב"ר כל שנותיו הרביץ בהם תורה ובעיקר אהבת לימוד התורה. כל רגע פנוי – לאחר מטלות העבודה, הבית וכדו' – היה מוציא מארון הספרים את הגמרא הבלויה שנקנתה לפי שנים רבות ועברה תיקונים והדבקות פותח בעמוד בו הסימניה - שנגזרה מאחד מההזמנות לחתונה שהגיעו – וממשיך בלימודו, דף ועוד דף המצטרף לפרק פרק ועוד פרק המצטרף למסכת. לא פעם כשבאנו לבקר היה שמח לבשר לנו כי היום נוכל לשתות לחיים כי סיים עוד מסכת בש"ס.
לאחר פטירתו בימי השבעה פתחנו את מסכת ברכות ונדהמנו לגלות על גבי דפים – מעטפות של הזמנות וכדו' – רישום מדוייק מתי התחיל את מסכת ברכות ובתפילה לסיים בבריאות איתנה. כשספרנו הגענו ל-30 פעם סיום הש"ס!!! וכל זה רישום שהתחיל כשהיה בגיל 60 ועד לפטירתו בגיל 84.
על המצבה כתבנו: זכה לסיים את הש"ס מעל 30 פעם. לעורר מי מבין צאצאיו הרבים לאהבת לימוד התורה. מה גדול היה ארוע סיום הש"ס האחרון שחל בדיוק ביום היארצייט של אבי. זכיתי אמנם לסיים רק פעם ראשונה את הש"ס אבל אני מרגיש כי דף קטן של רשימת סיומים הש"ס של אבי הם הדוחפים וממריצים אותי להמשיך. זכותו הגודלה תמליץ טוב בעדנו

מנחם ב"ר יוסף ברוכמן
מנהל החינוך החרדי בעיר בית שמש