לא התכוונתי למנה שכתבת.

אלא רק לומר ששברגע שאשה רואה איש, היא לא חושבת: ברוך ה' שלא יצר אותי איש, ולמה? כי פשוט אין טבע האישה רואה פגם בטבע האיש. המילה פגם אינה כאן באה בשימוש ערכי, אלא רק כשיפוט סובייקטיבי.

אבל איש אינו רואה את האשיה כייצור שהוא היה רוצה או מוכן להיות, כלומר איש חושב ברוך ה' שאני לא אישה, מכיון שאינו מוכן לחשוב על אפשרות להיות אישה כי עבורו זה בעייתי. לא שזה צודק בעצם, אלא שכך טבע האיש שאינו רוצה להיות אשה. כי הוא רואה באשה יצור שיש בו תלות מסויימת (כמובן) באיש, וטבע האיש שאינו רוצה להיות תלוי.

אבל למרות שמצב יש תלות מוסיימת, אבל אינה רואה בזה דבר השולל האפשרות להיות יצור שיש בו פחות את תכונת התלות, כלומר איש.

לכן אין לה ברכה שלא עשני איש.