פירקוי בן באבוי (גנזי שכטר, ח"ב עמ' 560) [מחכמי יהודי בבל. חי בסוף המאה ה-8 ובראשית המאה ה-9. באיגרת שלו יש דברי שבח לתורה שבעל-פה ולישיבות שבבבל ודברי גנאי למנהגי ארץ ישראל]:
תדע לך מפני מה אוכלין סירכא בארץ ישראל מפני שאין בידם הלכה אחת מתלמוד הילכת שחיטה ולא מסדר קדשים כולו נשתכח מהם סדר קדשים כולו ותלמוד סדר טהרות כולו.

מראה הפנים (ביכורים פ"א ה"ו) [הוספות לפירוש "פני משה" שעל הירושלמי, שניהם מאת ר' משה מרגלית]:
וט"ס הוא שאין ירושלמי על מנחות ומעולם לא היה
וכל מקום שתמצא כתוב חמשה סדרים ירושלמי כמו בהקדמת הרמב"ם על המשנה או בשאר מקומות אין הכונה אלא על אותן ד' סדרים השלימים שלפנינו ועל מקצת מנדה שהוא מסדר טהרות.
וכמו שאנחנו רגילין לומר דגמרא הבבלית היא על ששה סדרים ואין לפנינו אלא ד' סדרים שלימים ומסכת' אחת מסדר זרעים ומסכת' אחת מסדר טהרות.
וכך הוא הכונה להחמשה סדרים הנזכרים מהירושלמי ולא תמצא איזה רמז באיזה מהקדמונים שהיה לפניהם גמרא ירושלמית יותר ממה שהוא לפנינו.

ועוד יש להוסיף - וברוך המבדיל -
שמעתי בשם י' זוסמן (מותר להזכיר כאן?) שטוען שהרמב"ם התכוון שנמצא מהבבלי ומהירושלמי ביחד 5 סדרים [ודומני ששמעתי שטען שהגירסה היא "ונמצא מהם"].

[ועוד -
ע"צ מלמד (פרקי מבוא לספרות התלמוד, עמ' 511):
רק יחידים מבין האמוראים עסקו בכל ששה סדרי משנה והיו בקיאים בהם. אך רוב האמוראים עסקו רק באחדים מן הסדרים ...
בארץ-ישראל, שהלכות סדר זרעים, העוסקות במצוות התלויות בארץ, נוהגות בה, עסקו בס' זרעים, אך לא הרבו לעסוק בסדר קדשים, ולא ערכו תלמוד למסכותיו.]


והשתא דאתינן לעסוק בעניין הירושלמי - אולי למעל"כ יש מה להוסיף על אחד האשכולות הראשונים בתולדות הפורום שלנו?