אלא מתוך חוסר הבנה לדקויות של דיבור ומשמעותו.
היא לא ראתה כל בעיה בהסבר האורך בשיטה זו של השוואה הקורה לאורך האדם במצב של תלייה.
וזה נבע מהמצב הכללי של התייחסות בני גליל לדיבור.

אגב. יש במסכת נדרים בדפים הראשונים (דומני ג' עמוד א') בר"ן משמעות שראוי לאדם להשתדל לדבר בלשון חכמה, לשון ערומים, על פי הפסוק ותבחר לשון ערומים. ולכן - להסבר הר"ן שם - תפס התנא פעם לפרש ברישא את סיפא דדבריו, ופעם לפרש ברישא את הרישא של דבריו, להורות שאף אחת מן הדרכים איננה בניגוד לתפיסת לשון ערומים.