רד"ק בראשית א, כח:
"ואף על פי שהיא ברכה כמו שפירשנו גבי דגים, סמכו חז"ל (יבמות ס"ה) שהיא מצוה לבני אדם, ואמרו "האיש מצווה על פריה ורביה ואין אשה מצווה על פריה ורביה" ומה שאמר פרו ורבו כמשמעותו על שניהם לענין ברכה ולענין מצוה אחז"ל אינה מצווה אלא האיש, שנאמר וכבשה והוא חסר וי"ו ודרשו בו שהוא יחיד כמו וכבשה, האיש דרכו לכבש ואין האשה דרכה לכבש".
כלומר שמוכח ממקרא פרו ורבו האמור בדגים שהוא ענין ברכה כי לא שייך מצוה בדגים.

עוד י"ל שגם לפי מה שדרשוהו לענין מצוה, הניקוד בלשון רבים כי אין האיש יכול לקיים את המצוה ללא סיוע האשה. יתר על כן, לשון כיבשה מורה שמצות האיש לכבוש את לב האשה שתיאות לקיים המצוה עימו.