רב נחמן, האמורא, הוא שקבע כי מנוח עם הארץ היה, משום שהלך אחרי אשתו.


לעומת רב נחמן - עם הארץ היה. ואני אומר לך, שלו אשתי היתה מדברת עם מלאכים - הלוך הייתי הולך אחריה, ולו גם ידעתי כי רב נחמן יקרא לי עם הארץ.

טוב לי להיות עם הארץ בפיו של רב נחמן, מסיבות כמו אלו שבגינן כונה כך מנוח, שעתר לפני ה' - ותפילתו נענתה. שדיבר עם המלאך - וזה הבטיחו.


אמת, בסיפור טפל מנוח לאשתו, עד כי קרא עליו שם אוריאל סימון וכינהו "בעלה של אשת מנוח". ועדיין, מה שראתה שפחה בים סוף לא ראה בן בוזי, ומה שנענה בעלה של אשת מנוח, לא נענו גדולים וחשובים.