|
|
'שורש' תַּגָּר הוא ת.ג.ר שורש תְּמַגֵּר הוא מ. ג. ר (וכמו כן ברור שהמובנים שונים). ולכן איני מבין מדוע כתבת: "תגר - הסוחר, מקורו ב'תמגר' ". גם כתבת: "קריאת התיגר, השורש הוא גר"י, כמו להתגרות במישהו. להגיע לתיגרה.". אומנם נכון שהשורש של תִּגְרָה הוא ג.ר.י אך אולי החלפת בין המילה הארמית תגרא שהיא היא אכן במובן תגר=סוחר, לבין המילה העברית שבימינו תִּגְרָה שמשמעותה "ללכת מכות"? ועוד אשאל: האם ניתן להסיק שהשורש הוא ג.ר.י הוא גם השורש בצירוף: קְרִיאַת תִּגָּר ? הרי (לפי מיעוט הבנתי) אין המילה תִּגָּר עומדת בפני עצמה, לפחות אני לא יודע לכך סימוכין. |