כתב בספר 'מגיד תעלומה' לבעל ה'בני יששכר', בביאורי הירושלמי בסוף הספר:
[הבאתי במלואו, עקב העניין בדבריו]
וחכמים אומרים עד חצות, ר' ייסא בשם ר' יוחנן הלכה כחכמים. כתב המפרש הלכה כחכמים במה שאמרו עד חצות לענין סייג וגדר, אבל מ"מ הלכה ג"כ כרבן גמליאל כדאיתא בבבלי עכ"ל. הנה על כרחך לש"ס זה משמע דס"ל דחכמים ס"ל דאחר חצות לגמרי לא יקרא, דאי ס"ל ג"כ דיקרא גם אחר חצות אם לא קרא רק דנקרא עבריין כמש"ש בבבלי, הנה מה הוא דמקשה לקמן ור"ג פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה, הרי כחכמים ג"כ עבד דמודו ליה אם לא קרא יקרא אח"כ, אלא על כרחך דחכמים ס"ל דאחר חצות לגמרי לא יקרא, דיכולים החכמים לפוטרו בשב ואל תעשה, ממילא לש"ס הזה הלכה כחכמים ואחר חצות לא יקרא כלל. וכו'.
והנה לכאורה ר' יוחנן ס"ל בכאן הלכה כחכמים, ור' יהודה אמר שמואל בגמ' דילן (ח:) הלכה כרבן גמליאל, לכאורה שמואל ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן, אבל כיון דבש"ס דילן לא הביא דברי ר' יוחנן כלל, משמע דאין הלכה כן וכשמואל פסקינן. וגם לש"ס דילן י"ל דס"ל דגם חכמים מודים דיקרא אחר חצות רק דנקרא עבריין, וכן הוא שיטת הרמב"ם וטוש"ע, ממילא אם נאנס גם עבריין לא נקרא, משא"כ לש"ס הזה נראה דגם בנאנס לא יקרא אחר חצות בתורת חיוב, רק באפשר בכונה כקורא בתורה. והנה הגם שבכ"מ שחולק תלמודא דידן אירושלמי הלכה כתלמודא דידן, עכ"ז הלא דבר גדול הוא לעבור על דברי הירושלמי, על כן מהראוי לכל בעל נפש לעמוד על נפשו שלא יגיע ח"ו אפילו לידי אונס

ולגופם של דברים, אין בהנחת דברים אלו כדי לחלוק חלילה על דבריו של הפני יהושע זצוק"ל. אלא שדברי תורה 'כפטיש יפוצץ סלע' שמתחלקים לכמה חלקים וע' פנים לתורה

וכך כותב ה'פני יהושע' בהסכמה לפירוש 'קרבן העדה' על הירושלמי:
להיות נודע לכל יודעי דת תורתינו הקדושה שעיקר לימוד תורה שבע"פ הוא תלמוד בבלי וירושלמי ולא כנחלקין לשתי תורות ח"ו כי אם יחדיו יהיו תמי' במחברת אחת חיבור לקודש ומה שזה סוגר זה פותח כמבואר בפסקי הגאונים והקדמונים