יגיד פירושו שהוא מוסר מֶסֶר בציפצופיו.
מקורות:

מסכת בבא בתרא דף ד ע"א:
"א"ל: ליכא איניש דאזיל דלימא ליה, דאנא ואת יתיבנא.
א"ל, כתיב: (קהלת י') כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר".

ויקרא רבה פרשת אמור פרשה לב סימן ב, (ומדרש תהלים מזמור ז, א) :
"גם במדעך מלך שלפניך אל תקלל ובחדרי משכבך עשיר שלפניך אל תקלל כי עוף השמים יוליך את הקול אמר ר' ירמיה בן אלעזר זה העורב וחכמת טייארין".

רמב"ן דברים יח, ט:
"ורבים יתחסדו בנחשים לומר שאין בהם אמת כלל, כי מי יגיד לעורב ולעגור מה יהיה. ואנחנו לא נוכל להכחיש דברים יתפרסמו לעיני רואים. ורבותינו גם כן יודו בהם, כמו שאמרו בואלה שמות רבה (ויק"ר לב ב, קהלת רבה י כג), כי עוף השמים יוליך את הקול (קהלת י כ), זה העורב וחכמת הטיארין. העופות בלשון ערב טאי"ר, וחכמי העופות יקראו טיארין. ועוד מוזכר מזה הענין בגמרא (גיטין מה א)".

מסכת גיטין דף מה ע"א:
"יומא חד הוה יתיב גביה ההוא גברא דהוה ידע בלישנא דציפורי, אתא עורבא וקא קרי ליה, אמר ליה: מאי קאמר? אמר ליה: עיליש ברח עיליש ברח, אמר: עורבא שיקרא הוא ולא סמיכנא עליה. אדהכי אתא יונה וקא קריא, אמר ליה: מאי קאמרה? א"ל: עיליש ברח עיליש ברח, אמר: כנסת ישראל כיונה מתילא, ש"מ מתרחיש לי ניסא".

מסכת סנהדרין דף צה ע"א:
"אתא יונה איטריף קמיה, אמר: כנסת ישראל ליונה אימתילא, שנאמר (תהלים ס"ח) כנפי יונה נחפה בכסף - שמע מינה דוד מלכא דישראל בצערא שרי".

זוהר פרשת בראשית דף לד ע"ב:
"(קהלת י') כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר, רבי יוסי אמר כלהון משית גדפין ולא משניין לעלמין ובגיני כך כתיב למינהו מאי למינהו לזיינא דלעילא ואלין טאסן ושאטן עלמא בשית וחמאן עובדין דבני נשא וסלקין לון לעילא".

זוהר פרשת בלק דף רד ע"ב:
"עד דהוו אזלי, הא יונה חד מטא לגבי רבי אלעזר שריאת וקא מצפצפא קמיה, אמר רבי אלעזר יונה כשרה מהימנא הוית תדיר בשליחותיך זילי ואימא ליה הא חברייא אתאן לגבך ואנא עמהון ונסא יתרחיש ליה לתלתא יומין ולא ינפול עליה דחילו דהא בחדוה אנן אזלין לגביה".