אין אדם דן ג''ש מעצמו. אא''כ קבלה מרבו הל''מ דדלמא קרא למילתא אחריתי איצטריך

לשיטת רבנן (עכ"פ לפי תרוץ זה) היתה רשימה מסודרת של מילים מהתורה שמשה אמר שיש בינהן קשר שיכול ללמד ממקום למקום גם אם לא נכתבו יחד באותה פרשה (מה הלימוד עצמו נראה שמשה לא גילה אלא זה נותר לדרשת חכמים) וכל מילה שלא ברשימה הנ"ל (למשל מילים משה"ש ואיוב) בהכרח לא נמסרה ממשה לעשות ממנה לימוד זה
להסבר הנתון ר"מ סבר שג"ש זה עניין לשוני פשוט שלא מלמד בגלל דין אלא כי פשוט רואים שכל המשמעות של המילה כפי שנתבררה במק"א נכונה גם למקום אחר דמאי שנא (וראה על הדקונסטרוקציה כפיתוח אפשרי (או הסבר לוגי) של שיטת חכמים שכאן)