כפי שכתב רש"י, האמורא שמואל סידר ברייתות, כמו שסדרו רבי, רבי חייא ורבי אושעיא. מכאן שבפעילות של ניסוח ברייתות עסק גם מי שאיננו "תנא" במשמעות א' (ולכן שמואל לא נחשב "תנא" במובן של "תנא ופליג").
ומסתבר שגם לאידך גיסא, חכם מתקופת התנאים יכול היה לשתוק כל ימיו, כמו שכתבת, ואעפ"כ ל"תנא" ייחשב, לפי פירוש א'.
מכאן, שפירוש א' וג' אינם זהים => אלו פירושים שונים.
העיקר הוא:
לאחר שזכינו להכיר בכך שניתן לפרש תנא בפירוש ג', ניתן לפרש פעמים רבות (כמודגם לעיל) את דברי התלמוד על "תנא" באופן פשוט, חלק ומובן הרבה יותר (לנו ולתלמידינו):
אין צורך לומר ש"תנא דידן" הוא התנא שאת דבריו מזכירה משנתנו (שחוברה ע"י X), אלא פשוט: "תנא דידן" הוא הוא X, מחבר משנה זו.