חלק גדול של הדינים שלמדנו עד הנה לא מיושבים עם תפיסת הוטרינרים כיום (עד כדי כך שיש טענה שהוטרינרים מטריפים (לפי חז"ל)הבהמות בעת הזרקת חומרים לגופן של הבהמות ושיש לבדוק זאת לענין כשרות החלב והבשר...)

בכללי יש שתי גישות לעניין (וראה עוד כאן במקור דיני טרפות)
יש הגישה 'אין לנו אלא דברי חז"ל והפוסקים והם שמגדירים המציאות מצד ההלכה ואין שייכות למציאות כפי שהתבררה לרופאי ימנו' ונוהגים כך בין להחמיר ובין(להקל אמור להיות אך לא, להחמיר חישינן..)
יש גישה ששייכת למס' מועט (ובזה מתגלגל חורבן גדול לערך האמיתות של תורתנו רח"ל) של ת"ח פוסקים בדורות האחרונים הסבורים שאין אמת יכולה לסתור מציאות וכן שייתכן בהחלט שטעו חז"ל בהגדרת המציאות ואין לנו אלא לפסוק לפי האמת אחר לקיחה בחשבון מה היו חז"ל עצמם אומרים לו היו יודעים המציאות אל נכון
לפי גישה ישרה זו וודאי שיש לשנות דינים רבים בדיני טרפות
למשל הדבר הראשון שיש צורך להתיר זה כמובן סרכות הריאה שלפי האמת אין בהן סכנה וכמעשים שבכל יום (ברייתות) שיש אזורי גידול בהם עשרות אחוזים מהבהמות יש בהן סרכות ובכ"ז חיות ללא כל בעיה עד שנשחטות (ומתגלות כ'טרפות'...) לעומת זאת כמובן שפגיעה בחוט השדרה ובמוח יטריפו גם ללא פגיעה בקרום וכן ריאה שנימוחה כמים מסתבר להטריף