"כֵּיצַד מְשַׁעֲרִים הַפֶּסַח לֵידַע אִם רֹב הַקָּהָל טְמֵאִים אוֹ טְהוֹרִים. אֵין מְשַׁעֲרִין בְּכָל הָאוֹכְלִין שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ עֶשְׂרִים נִמְנִין עַל פֶּסַח אֶחָד וּמְשַׁלְּחִין אוֹתוֹ בְּיַד אֶחָד לִשְׁחֹט עֲלֵיהֶן אֶלָּא מְשַׁעֲרִין בְּכָל הַנִּכְנָסִים לָעֲזָרָה וְעַד שֶׁהֵן מִבַּחוּץ קֹדֶם שֶׁתִּכָּנֵס כַּת הָרִאשׁוֹנָה מְשַׁעֲרִין אוֹתָן:"

כסף משנה: היו שליש הקהל טהורים וכו'. שם בדף הנזכר: כיצד משערים הפסח וכו'. פרק מי שהיה (דף צ"ד:) בטמאים הלך אחר רוב העומדים בעזרה. ובירושלמי פ' כיצד צולין (הלכה ו') לטומאה הלכו אחר רוב נכנסים לעזרה מה בכל כת וכת משערים או אין משערין אלא כת הראשונה בלבד א''ר יוסי ב''ר בון עד שהם מבחוץ הן משערין את עצמן:

שאלתו של עלי נכונה מצד הדין
אומנם בפועל התשובה פשוטה למדי
הטמאים הגרים בריחוק מירושלים מראש לא היו עולים לירושלים וממילא לא מגיעים לעזרה לעמוד במניין
אומנם אותם שגרים בסמיכות היו יכולים לבוא ולבדוק אם אכן היו רוב באותה שנה, אם כן יכולים לעשות עם הטהורים את הראשון ואף אחד לא מפסיד ואם לא אז יבואו שוב עוד חודש הרי ממילא קרובים הם