ציצין המעכבים זה לא שכבר חל מילה ועדיין מעכבים. זה כל עוד שלא נתקיימה המצוה. משם לקחתי את ה"רוב" שכן שיעור מעכבים (דומני סימן שלא) שעדיין יש בשר החופה את רוב הגובה או רוב ההיקף.
והקושיא במקומה עומדת לענ"ד, אם כרתה השיעור הנדרש לקיום המצוה, עשתה, והמילה פסולה, ואם חסרה חוט השערה משיעור זה לא עשתה כלום ומה יש לתורה לספר ותקח ותכרות.

לגבי בן דמא. אכן תוספות מרתקות בעניינו שיש בנותן טעם להזכירן כאן, אך לגבי התופעה המוזרה הזו לקרוא לדודו אחי, אין בזה פשר. וכי מצינו לזה אח ורע שמי שקראו לו רבי, ולמד כל התורה, קורא לדודו ורבו אחי.

את איזו שאלה, מתוך השלוש, שואל ה"אמרי ישראל"?